תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויוסף אליהוא, ויאמר.
ב כתר־לי זעיר, ואחווך: כי עוד לאלוה מילים.
ג אשא דעי, למרחוק; ולפועלי, אתן־צדק.
ד כי־אומנם, לא־שקר מיליי; תמים דעות עימך.
ה הן־אל כביר, ולא ימאס: כביר, כוח לב.
ו לא־יחייה רשע; ומשפט עניים ייתן.
ז לא־יגרע מצדיק, עיניו:
ואת־מלכים לכיסא; ויושיבם לנצח, ויגבהו.
ח ואם־אסורים בזיקים; יילכדון, בחבלי־עוני.
ט ויגד להם פועלם; ופשעיהם, כי יתגברו.
י וייגל אוזנם, למוסר; ויאמר, כי־ישובון מאוון.
יא אם־ישמעו, ויעבודו: יכלו ימיהם בטוב; ושניהם, בנעימים.
יב ואם־לא ישמעו, בשלח יעבורו; ויגוועו, בבלי־דעת.
יג וחנפי־לב, ישימו אף; לא ישוועו, כי אסרם.
יד תמות בנוער נפשם; וחיתם, בקדשים.
טו יחלץ עני בעונייו; וייגל בלחץ אוזנם.
טז ואף הסיתך, מפי־צר-- רחב, לא־מוצק תחתיה;
ונחת שולחנך, מלא דשן.
יז ודין־רשע מלאת; דין ומשפט יתמוכו.
יח כי־חמה, פן־יסיתך בספק; ורב־כופר, אל־יטך.
יט היערוך שועך, לא בצר; וכול, מאמצי־כוח.
כ אל־תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם.
כא הישמר, אל־תפן אל־אוון: כי־על־זה, בחרת מעוני.
כב הן־אל, ישגיב בכוחו; מי כמוהו מורה.
כג מי־פקד עליו דרכו; ומי־אמר, פעלת עוולה.
כד זכור, כי־תשגיא פועלו-- אשר שוררו אנשים.
כה כל־אדם חזו־בו; אנוש, יביט מרחוק.
כו הן־אל שגיא, ולא נדע; מספר שניו ולא־חקר.
כז כי, יגרע נטפי־מים; יזוקו מטר לאדו.
כח אשר־ייזלו שחקים; ירעפו, עלי אדם רב.
כט אף אם־יבין, מפרשי־עב; תשואות, סוכתו.
ל הן־פרש עליו אורו; ושורשי הים כיסה.
לא כי־בם, ידין עמים; ייתן־אוכל למכביר.
לב על־כפיים כיסה־אור; ויצו עליה במפגיע.
לג יגיד עליו ריעו; מקנה, אף על־עולה.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב