תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויוסף אליהוא, ויאמר.
ב כתר-לי זעיר, ואחווך: כי עוד לאלוה מילים.
ג אשא דעי, למרחוק; ולפועלי, אתן-צדק.
ד כי-אומנם, לא-שקר מיליי; תמים דעות עימך.
ה הן-אל כביר, ולא ימאס: כביר, כוח לב.
ו לא-יחייה רשע; ומשפט עניים ייתן.
ז לא-יגרע מצדיק, עיניו:
ואת-מלכים לכיסא; ויושיבם לנצח, ויגבהו.
ח ואם-אסורים בזיקים; יילכדון, בחבלי-עוני.
ט ויגד להם פועלם; ופשעיהם, כי יתגברו.
י וייגל אוזנם, למוסר; ויאמר, כי-ישובון מאוון.
יא אם-ישמעו, ויעבודו: יכלו ימיהם בטוב; ושניהם, בנעימים.
יב ואם-לא ישמעו, בשלח יעבורו; ויגוועו, בבלי-דעת.
יג וחנפי-לב, ישימו אף; לא ישוועו, כי אסרם.
יד תמות בנוער נפשם; וחיתם, בקדשים.
טו יחלץ עני בעונייו; וייגל בלחץ אוזנם.
טז ואף הסיתך, מפי-צר-- רחב, לא-מוצק תחתיה;
ונחת שולחנך, מלא דשן.
יז ודין-רשע מלאת; דין ומשפט יתמוכו.
יח כי-חמה, פן-יסיתך בספק; ורב-כופר, אל-יטך.
יט היערוך שועך, לא בצר; וכול, מאמצי-כוח.
כ אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם.
כא הישמר, אל-תפן אל-אוון: כי-על-זה, בחרת מעוני.
כב הן-אל, ישגיב בכוחו; מי כמוהו מורה.
כג מי-פקד עליו דרכו; ומי-אמר, פעלת עוולה.
כד זכור, כי-תשגיא פועלו-- אשר שוררו אנשים.
כה כל-אדם חזו-בו; אנוש, יביט מרחוק.
כו הן-אל שגיא, ולא נדע; מספר שניו ולא-חקר.
כז כי, יגרע נטפי-מים; יזוקו מטר לאדו.
כח אשר-ייזלו שחקים; ירעפו, עלי אדם רב.
כט אף אם-יבין, מפרשי-עב; תשואות, סוכתו.
ל הן-פרש עליו אורו; ושורשי הים כיסה.
לא כי-בם, ידין עמים; ייתן-אוכל למכביר.
לב על-כפיים כיסה-אור; ויצו עליה במפגיע.
לג יגיד עליו ריעו; מקנה, אף על-עולה.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב