תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק לו

א                  ויוסף אליהוא, ויאמר.
ב  כתר־לי זעיר, ואחווך:    כי עוד לאלוה מילים.
ג  אשא דעי, למרחוק;    ולפועלי, אתן־צדק.
ד  כי־אומנם, לא־שקר מיליי;    תמים דעות עימך.
ה  הן־אל כביר, ולא ימאס:    כביר, כוח לב.
ו  לא־יחייה רשע;    ומשפט עניים ייתן.
ז  לא־יגרע מצדיק,    עיניו:
ואת־מלכים לכיסא;    ויושיבם לנצח, ויגבהו.
ח  ואם־אסורים בזיקים;    יילכדון, בחבלי־עוני.
ט  ויגד להם פועלם;    ופשעיהם, כי יתגברו.
י  וייגל אוזנם, למוסר;    ויאמר, כי־ישובון מאוון.
יא  אם־ישמעו, ויעבודו:    יכלו ימיהם בטוב; ושניהם, בנעימים.
יב  ואם־לא ישמעו, בשלח יעבורו;    ויגוועו, בבלי־דעת.
יג  וחנפי־לב, ישימו אף;    לא ישוועו, כי אסרם.
יד  תמות בנוער נפשם;    וחיתם, בקדשים.
טו  יחלץ עני בעונייו;    וייגל בלחץ אוזנם.
טז  ואף הסיתך, מפי־צר--    רחב, לא־מוצק תחתיה;
ונחת שולחנך,    מלא דשן.
יז  ודין־רשע מלאת;    דין ומשפט יתמוכו.
יח  כי־חמה, פן־יסיתך בספק;    ורב־כופר, אל־יטך.
יט  היערוך שועך, לא בצר;    וכול, מאמצי־כוח.
כ  אל־תשאף הלילה--    לעלות עמים תחתם.
כא  הישמר, אל־תפן אל־אוון:    כי־על־זה, בחרת מעוני.
כב  הן־אל, ישגיב בכוחו;    מי כמוהו מורה.
כג  מי־פקד עליו דרכו;    ומי־אמר, פעלת עוולה.
כד  זכור, כי־תשגיא פועלו--    אשר שוררו אנשים.
כה  כל־אדם חזו־בו;    אנוש, יביט מרחוק.
כו  הן־אל שגיא, ולא נדע;    מספר שניו ולא־חקר.
כז  כי, יגרע נטפי־מים;    יזוקו מטר לאדו.
כח  אשר־ייזלו שחקים;    ירעפו, עלי אדם רב.
כט  אף אם־יבין, מפרשי־עב;    תשואות, סוכתו.
ל  הן־פרש עליו אורו;    ושורשי הים כיסה.
לא  כי־בם, ידין עמים;    ייתן־אוכל למכביר.
לב  על־כפיים כיסה־אור;    ויצו עליה במפגיע.
לג  יגיד עליו ריעו;    מקנה, אף על־עולה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב