תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק מ

א                  ויען יהוה את־איוב; ויאמר.
ב  הרוב, עם־שדיי ייסור;    מוכיח אלוה יעננה.

ג                  ויען איוב את־יהוה; ויאמר.
ד  הן קלותי, מה אשיבך;    ידי, שמתי למו־פי.
ה  אחת דיברתי, ולא אענה;    ושתיים, ולא אוסיף.

ו  ויען־יהוה את־איוב, מן סערה;    ויאמר.
ז  אזור־נא כגבר חלציך;    אשאלך, והודיעני.
ח  האף, תפר משפטי;    תרשיעני, למען תצדק.
ט  ואם־זרוע כאל לך;    ובקול, כמוהו תרעם.
י  עדה נא גאון וגובה;    והוד והדר תלבש.
יא  הפץ, עברות אפך;    וראה כל־גאה, והשפילהו.
יב  ראה כל־גאה, הכניעהו;    והדוך רשעים תחתם.
יג  טומנם בעפר יחד;    פניהם, חבוש בטמון.
יד  וגם־אני אודך:    כי־תושיע לך ימינך.
טו  הנה־נא בהמות, אשר־עשיתי עימך;    חציר, כבקר יאכל.
טז  הנה־נא כוחו במותניו;    ואונו, בשרירי בטנו.
יז  יחפוץ זנבו כמו־ארז;    גידי פחדיו ישורגו.
יח  עצמיו, אפיקי נחושה;    גרמיו, כמטיל ברזל.
יט  הוא, ראשית דרכי־אל;    העושו, יגש חרבו.
כ  כי־בול, הרים ישאו־לו;    וכל־חית השדה, ישחקו־שם.
כא  תחת־צאלים ישכב--    בסתר קנה וביצה.
כב  יסוכוהו צאלים צללו;    יסובוהו, ערבי־נחל.
כג  הן יעשוק נהר, לא יחפוז;    יבטח, כי־יגיח ירדן אל־פיהו.
כד  בעיניו ייקחנו;    במוקשים, ינקוב־אף.
כה  תמשוך לוויתן בחכה;    ובחבל, תשקיע לשונו.
כו  התשים אגמון באפו;    ובחוח, תיקוב לחייו.
כז  הירבה אליך, תחנונים;    אם־ידבר אליך רכות.
כח  היכרות ברית עימך;    תיקחנו, לעבד עולם.
כט  התשחק־בו, כציפור;    ותקשרנו, לנערותיך.
ל  יכרו עליו, חברים;    יחצוהו, בין כנענים.
לא  התמלא בשוכות עורו;    ובצלצל דגים ראשו.
לב  שים־עליו כפך;    זכור מלחמה, אל־תוסף.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב