תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויען יהוה את־איוב; ויאמר.
ב הרוב, עם־שדיי ייסור; מוכיח אלוה יעננה.
ג ויען איוב את־יהוה; ויאמר.
ד הן קלותי, מה אשיבך; ידי, שמתי למו־פי.
ה אחת דיברתי, ולא אענה; ושתיים, ולא אוסיף.
ו ויען־יהוה את־איוב, מן סערה; ויאמר.
ז אזור־נא כגבר חלציך; אשאלך, והודיעני.
ח האף, תפר משפטי; תרשיעני, למען תצדק.
ט ואם־זרוע כאל לך; ובקול, כמוהו תרעם.
י עדה נא גאון וגובה; והוד והדר תלבש.
יא הפץ, עברות אפך; וראה כל־גאה, והשפילהו.
יב ראה כל־גאה, הכניעהו; והדוך רשעים תחתם.
יג טומנם בעפר יחד; פניהם, חבוש בטמון.
יד וגם־אני אודך: כי־תושיע לך ימינך.
טו הנה־נא בהמות, אשר־עשיתי עימך; חציר, כבקר יאכל.
טז הנה־נא כוחו במותניו; ואונו, בשרירי בטנו.
יז יחפוץ זנבו כמו־ארז; גידי פחדיו ישורגו.
יח עצמיו, אפיקי נחושה; גרמיו, כמטיל ברזל.
יט הוא, ראשית דרכי־אל; העושו, יגש חרבו.
כ כי־בול, הרים ישאו־לו; וכל־חית השדה, ישחקו־שם.
כא תחת־צאלים ישכב-- בסתר קנה וביצה.
כב יסוכוהו צאלים צללו; יסובוהו, ערבי־נחל.
כג הן יעשוק נהר, לא יחפוז; יבטח, כי־יגיח ירדן אל־פיהו.
כד בעיניו ייקחנו; במוקשים, ינקוב־אף.
כה תמשוך לוויתן בחכה; ובחבל, תשקיע לשונו.
כו התשים אגמון באפו; ובחוח, תיקוב לחייו.
כז הירבה אליך, תחנונים; אם־ידבר אליך רכות.
כח היכרות ברית עימך; תיקחנו, לעבד עולם.
כט התשחק־בו, כציפור; ותקשרנו, לנערותיך.
ל יכרו עליו, חברים; יחצוהו, בין כנענים.
לא התמלא בשוכות עורו; ובצלצל דגים ראשו.
לב שים־עליו כפך; זכור מלחמה, אל־תוסף.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב