תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויען יהוה את-איוב; ויאמר.
ב הרוב, עם-שדיי ייסור; מוכיח אלוה יעננה.
ג ויען איוב את-יהוה; ויאמר.
ד הן קלותי, מה אשיבך; ידי, שמתי למו-פי.
ה אחת דיברתי, ולא אענה; ושתיים, ולא אוסיף.
ו ויען-יהוה את-איוב, מן סערה; ויאמר.
ז אזור-נא כגבר חלציך; אשאלך, והודיעני.
ח האף, תפר משפטי; תרשיעני, למען תצדק.
ט ואם-זרוע כאל לך; ובקול, כמוהו תרעם.
י עדה נא גאון וגובה; והוד והדר תלבש.
יא הפץ, עברות אפך; וראה כל-גאה, והשפילהו.
יב ראה כל-גאה, הכניעהו; והדוך רשעים תחתם.
יג טומנם בעפר יחד; פניהם, חבוש בטמון.
יד וגם-אני אודך: כי-תושיע לך ימינך.
טו הנה-נא בהמות, אשר-עשיתי עימך; חציר, כבקר יאכל.
טז הנה-נא כוחו במותניו; ואונו, בשרירי בטנו.
יז יחפוץ זנבו כמו-ארז; גידי פחדיו ישורגו.
יח עצמיו, אפיקי נחושה; גרמיו, כמטיל ברזל.
יט הוא, ראשית דרכי-אל; העושו, יגש חרבו.
כ כי-בול, הרים ישאו-לו; וכל-חית השדה, ישחקו-שם.
כא תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה וביצה.
כב יסוכוהו צאלים צללו; יסובוהו, ערבי-נחל.
כג הן יעשוק נהר, לא יחפוז; יבטח, כי-יגיח ירדן אל-פיהו.
כד בעיניו ייקחנו; במוקשים, ינקוב-אף.
כה תמשוך לוויתן בחכה; ובחבל, תשקיע לשונו.
כו התשים אגמון באפו; ובחוח, תיקוב לחייו.
כז הירבה אליך, תחנונים; אם-ידבר אליך רכות.
כח היכרות ברית עימך; תיקחנו, לעבד עולם.
כט התשחק-בו, כציפור; ותקשרנו, לנערותיך.
ל יכרו עליו, חברים; יחצוהו, בין כנענים.
לא התמלא בשוכות עורו; ובצלצל דגים ראשו.
לב שים-עליו כפך; זכור מלחמה, אל-תוסף.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב