תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יג

א  הן־כול, ראתה עיני;    שמעה אוזני, ותבן לה.
ב  כדעתכם, ידעתי גם־אני:    לא־נופל אנוכי מכם.
ג  אולם--אני, אל־שדיי אדבר;    והוכח אל־אל אחפץ.
ד  ואולם, אתם טופלי־שקר;    רופאי אליל כולכם.
ה  מי־ייתן, החרש תחרישון;    ותהי לכם לחכמה.
ו  שמעו־נא תוכחתי;    וריבות שפתיי הקשיבו.
ז  הלאל, תדברו עוולה;    ולו, תדברו רמייה.
ח  הפניו תישאון;    אם־לאל תריבון.
ט  הטוב, כי־יחקור אתכם;    אם־כהתל באנוש, תהתלו בו.
י  הוכח יוכיח אתכם--    אם־בסתר, פנים תישאון.
יא  הלוא שאתו, תבעת אתכם;    ופחדו, ייפול עליכם.
יב  זכרוניכם, משלי־אפר;    לגבי־חומר, גביכם.
יג  החרישו ממני, ואדברה־אני;    ויעבור עליי מה.
יד  על־מה, אשא בשרי בשיניי;    ונפשי, אשים בכפי.
טו  הן יקטלני, לו אייחל;    אך־דרכיי, אל־פניו אוכיח.
טז  גם־הוא־לי לישועה:    כי־לא לפניו, חנף יבוא.
יז  שמעו שמוע, מילתי;    ואחוותי, באוזניכם.
יח  הנה־נא, ערכתי משפט;    ידעתי, כי־אני אצדק.
יט  מי־הוא, יריב עימדי:    כי־עתה אחריש ואגווע.
כ  אך־שתיים, אל־תעש עימדי;    אז מפניך, לא איסתר.
כא  כפך, מעליי הרחק;    ואימתך, אל־תבעתני.
כב  וקרא, ואנוכי אענה;    או־אדבר, והשיבני.
כג  כמה לי, עוונות וחטאות--    פשעי וחטאתי, הודיעני.
כד  למה־פניך תסתיר;    ותחשבני לאויב לך.
כה  העלה נידף תערוץ;    ואת־קש יבש תרדוף.
כו  כי־תכתוב עליי מרורות;    ותורישני, עוונות נעוריי.
כז  ותשם בסד, רגליי--    ותשמור כל־אורחותיי;
על־שורשי רגליי,    תתחקה.
כח  והוא, כרקב יבלה;    כבגד, אכלו עש.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב