תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק לא

א  ברית, כרתי לעיניי;    ומה אתבונן, על־בתולה.
ב  ומה, חלק אלוה ממעל;    ונחלת שדיי, ממרומים.
ג  הלוא־איד לעוול;    ונכר, לפועלי אוון.
ד  הלוא־הוא, יראה דרכיי;    וכל־צעדיי יספור.
ה  אם־הלכתי עם־שוא;    ותחש על־מרמה רגלי.
ו  ישקלני במאזני־צדק;    ויידע אלוה, תומתי.
ז  אם תיטה אשורי,    מני הדרך:
ואחר עיניי, הלך ליבי;    ובכפיי, דבק מאום.
ח  אזרעה, ואחר יאכל;    וצאצאיי ישורשו.
ט  אם־נפתה ליבי, על־אישה;    ועל־פתח ריעי ארבתי.
י  תטחן לאחר אשתי;    ועליה, יכרעון אחרין.
יא  כי־היא זימה;    והוא, עוון פלילים.
יב  כי אש היא, עד־אבדון תאכל;    ובכל־תבואתי תשרש.
יג  אם־אמאס--משפט עבדי, ואמתי:    בריבם, עימדי.
יד  ומה אעשה, כי־יקום אל;    וכי־יפקוד, מה אשיבנו.
טו  הלוא־בבטן, עושני עשהו;    ויכוננו, ברחם אחד.
טז  אם־אמנע, מחפץ דלים;    ועיני אלמנה אכלה.
יז  ואוכל פיתי לבדי;    ולא־אכל יתום ממנה.
יח  כי מנעוריי, גדלני כאב;    ומבטן אימי אנחנה.
יט  אם־אראה אובד, מבלי לבוש;    ואין כסות, לאביון.
כ  אם־לא בירכוני חלציו;    ומגז כבשיי, יתחמם.
כא  אם־הניפותי על־יתום ידי:    כי־אראה בשער, עזרתי.
כב  כתפי, משכמה תיפול;    ואזרועי, מקנה תישבר.
כג  כי פחד אליי, איד אל;    ומשאתו, לא אוכל.
כד  אם־שמתי זהב כסלי;    ולכתם, אמרתי מבטחי.
כה  אם־אשמח, כי־רב חילי;    וכי־כביר, מצאה ידי.
כו  אם־אראה אור, כי יהל;    וירח, יקר הולך.
כז  ויפת בסתר ליבי;    ותישק ידי לפי.
כח  גם־הוא, עוון פלילי:    כי־כיחשתי לאל ממעל.
כט  אם־אשמח, בפיד משנאי;    והתעוררתי, כי־מצאו רע.
ל  ולא־נתתי לחטוא חיכי--    לשאול באלה נפשו.
לא  אם־לא אמרו, מתי אוהלי;    מי־ייתן מבשרו, לא נשבע.
לב  בחוץ, לא־ילין גר;    דלתיי, לאורח אפתח.
לג  אם־כיסיתי כאדם פשעיי--    לטמון בחובי עווני.
לד  כי אערוץ, המון רבה--    ובוז־משפחות יחיתני;
ואדום,    לא־אצא פתח.
לה  מי ייתן־לי, שומע לי--    הן־תווי, שדיי יענני;
וספר כתב,    איש ריבי.
לו  אם־לא על־שכמי, אשאנו;    אענדנו עטרות לי.
לז  מספר צעדיי, אגידנו;    כמו־נגיד, אקרבנו.
לח  אם־עליי, אדמתי תזעק;    ויחד, תלמיה יבכיון.
לט  אם־כוחה, אכלתי בלי־כסף;    ונפש בעליה הפחתי.
מ  תחת חיטה, ייצא חוח--ותחת־שעורה בואשה:    תמו, דברי איוב.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב