תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יד

א  אדם, ילוד אישה--    קצר ימים, ושבע־רוגז.
ב  כציץ יצא, ויימל;    ויברח כצל, ולא יעמוד.
ג  אף־על־זה, פקחת עינך;    ואותי תביא במשפט עימך.
ד  מי־ייתן טהור, מיטמא--    לא אחד.
ה  אם חרוצים, ימיו--מספר־חודשיו איתך:    חוקיו עשית, ולא יעבור.
ו  שעה מעליו ויחדל--    עד־ירצה, כשכיר יומו.
ז  כי יש לעץ,    תקווה:
אם־ייכרת, ועוד יחליף;    ויונקתו, לא תחדל.
ח  אם־יזקין בארץ שורשו;    ובעפר, ימות גזעו.
ט  מריח מים יפריח;    ועשה קציר כמו־נטע.
י  וגבר ימות, ויחלש;    ויגווע אדם ואיו.
יא  אזלו־מים, מני־ים;    ונהר, יחרב ויבש.
יב  ואיש שכב,    ולא־יקום:
עד־בלתי שמיים, לא יקיצו;    ולא־ייעורו, משנתם.
יג  מי ייתן, בשאול תצפינני--    תסתירני, עד־שוב אפך;
תשית לי חוק    ותזכרני.
יד  אם־ימות גבר,    היחיה:
כל־ימי צבאי אייחל--    עד־בוא, חליפתי.
טו  תקרא, ואנוכי אענך;    למעשה ידיך תכסוף.
טז  כי־עתה, צעדיי תספור;    לא־תשמור, על־חטאתי.
יז  חתום בצרור פשעי;    ותטפול, על־עווני.
יח  ואולם, הר־נופל ייבול;    וצור, יעתק ממקומו.
יט  אבנים, שחקו מים--    תשטוף־ספיחיה עפר־ארץ;
ותקוות אנוש    האבדת.
כ  תתקפהו לנצח, ויהלוך;    משנה פניו, ותשלחהו.
כא  יכבדו בניו, ולא יידע;    ויצערו, ולא־יבין למו.
כב  אך־בשרו, עליו יכאב;    ונפשו, עליו תאבל.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב