תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א מדוע--משדיי, לא־נצפנו עיתים; ויודעיו, לא־חזו ימיו.
ב גבולות ישיגו; עדר גזלו, וירעו.
ג חמור יתומים ינהגו; יחבלו, שור אלמנה.
ד יטו אביונים מדרך; יחד חובאו, עניי־ארץ.
ה הן פראים, במדבר-- יצאו בפועלם, משחרי לטרף;
ערבה לו לחם, לנערים.
ו בשדה, בלילו יקצורו; וכרם רשע ילקשו.
ז ערום ילינו, מבלי לבוש; ואין כסות, בקרה.
ח מזרם הרים ירטבו; ומבלי מחסה, חיבקו־צור.
ט יגזלו, משוד יתום; ועל־עני יחבולו.
י ערום הילכו, בלי לבוש; ורעבים, נשאו עומר.
יא בין־שורותם יצהירו; יקבים דרכו, ויצמאו.
יב מעיר מתים, ינאקו-- ונפש־חללים תשווע:
ואלוה, לא־ישים תפלה.
יג המה, היו--במורדי־אור: לא־הכירו דרכיו; ולא ישבו, בנתיבותיו.
יד לאור, יקום רוצח--יקטול־עני ואביון; ובלילה, יהי כגנב.
טו ועין נואף, שמרה נשף לאמור-- לא־תשורני עין;
וסתר פנים ישים.
טז חתר בחושך, בתים: יומם חיתמו־למו; לא־ידעו אור.
יז כי יחדיו, בוקר למו צלמוות; כי־יכיר, בלהות צלמוות.
יח קל־הוא, על־פני־מים-- תקולל חלקתם בארץ;
לא־יפנה, דרך כרמים.
יט צייה גם־חום, יגזלו מימי־שלג; שאול חטאו.
כ ישכחהו רחם, מתקו רימה-- עוד לא־ייזכר;
ותישבר כעץ עוולה.
כא רועה עקרה, לא תלד; ואלמנה, לא ייטיב.
כב ומשך אבירים בכוחו; יקום, ולא־יאמין בחיין.
כג ייתן־לו לבטח, ויישען; ועיניהו, על־דרכיהם.
כד רומו מעט, ואיננו, והומכו, ככול ייקפצון;
וכראש שיבולת יימלו.
כה ואם־לא איפוא, מי יכזיבני; וישם לאל, מילתי.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב