תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק י

א  נקטה נפשי, בחיי:    אעזבה עליי שיחי; אדברה, במר נפשי.
ב  אומר אל-אלוה, אל-תרשיעני;    הודיעני, על מה-תריבני.
ג  הטוב לך, כי-תעשוק--כי-תמאס, יגיע כפיך;    ועל-עצת רשעים הופעת.
ד  העיני בשר לך:    אם-כראות אנוש תראה.
ה  הכימי אנוש ימיך:    אם-שנותיך, כימי גבר.
ו  כי-תבקש לעווני;    ולחטאתי תדרוש.
ז  על-דעתך, כי-לא ארשע;    ואין מידך מציל.
ח  ידיך עיצבוני, ויעשוני;    יחד סביב, ותבלעני.
ט  זכור-נא, כי-כחומר עשיתני;    ואל-עפר תשיבני.
י  הלוא כחלב, תתיכני;    וכגבינה, תקפיאני.
יא  עור ובשר, תלבישני;    ובעצמות וגידים, תשוככני.
יב  חיים וחסד, עשית עימדי;    ופקודתך, שמרה רוחי.
יג  ואלה, צפנת בלבבך;    ידעתי, כי-זאת עימך.
יד  אם-חטאתי ושמרתני;    ומעווני, לא תנקני.
טו  אם-רשעתי, אלליי לי--    וצדקתי, לא-אשא ראשי;
שבע קלון,    וראה עוניי.
טז  ויגאה, כשחל תצודני;    ותשוב, תתפלא-בי.
יז  תחדש עדיך, נגדי, ותרב כעשך, עימדי;    חליפות וצבא עימי.
יח  ולמה מרחם, הוצאתני;    אגווע, ועין לא-תראני.
יט  כאשר לא-הייתי אהיה;    מבטן, לקבר אובל.
כ  הלוא-מעט ימיי וחדל;    ושית ממני, ואבליגה מעט.
כא  בטרם אלך, ולא אשוב--    אל-ארץ חושך וצלמוות.
כב  ארץ עפתה, כמו אופל--צלמוות, ולא סדרים;    ותופע כמו-אופל.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב