תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק ו

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  לו--שקול יישקל כעשי;    והוותי, במאזניים ישאו-יחד.
ג  כי-עתה--מחול ימים יכבד;    על-כן, דבריי לעו.
ד  כי חיצי שדיי, עימדי--אשר חמתם, שותה רוחי;    ביעותי אלוה יערכוני.
ה  הינהק-פרא עלי-דשא;    אם יגעה-שור, על-בלילו.
ו  הייאכל תפל, מבלי-מלח;    אם-יש-טעם, בריר חלמות.
ז  מאנה לנגוע נפשי;    המה, כדווי לחמי.
ח  מי-ייתן, תבוא שאלתי;    ותקוותי, ייתן אלוה.
ט  ויואל אלוה, וידכאני;    יתר ידו, ויבצעני.
י  ותהי-עוד, נחמתי--    ואסלדה בחילה, לא יחמול:
כי-לא כיחדתי,    אמרי קדוש.
יא  מה-כוחי כי-אייחל;    ומה-קיצי, כי-אאריך נפשי.
יב  אם-כוח אבנים כוחי;    אם-בשרי נחוש.
יג  האם אין עזרתי בי;    ותושייה, נידחה ממני.
יד  למס מריעהו חסד;    ויראת שדיי יעזוב.
טו  אחיי, בגדו כמו-נחל;    כאפיק נחלים יעבורו.
טז  הקודרים מני-קרח;    עלימו, יתעלם-שלג.
יז  בעת יזורבו נצמתו;    בחומו, נדעכו ממקומם.
יח  יילפתו, אורחות דרכם;    יעלו בתוהו ויאבדו.
יט  הביטו, אורחות תמא;    הליכות שבא, קיוו-למו.
כ  בושו כי-בטח;    באו עדיה, ויחפרו.
כא  כי-עתה, הייתם לא;    תראו חתת, ותיראו.
כב  הכי-אמרתי, הבו לי;    ומכוחכם, שיחדו בעדי.
כג  ומלטוני מיד-צר;    ומיד עריצים תפדוני.
כד  הורוני, ואני אחריש;    ומה-שגיתי, הבינו לי.
כה  מה-נמרצו אמרי-יושר;    ומה-יוכיח הוכח מכם.
כו  הלהוכח מילים תחשובו;    ולרוח, אמרי נואש.
כז  אף-על-יתום תפילו;    ותכרו, על-ריעכם.
כח  ועתה, הואילו פנו-בי;    ועל-פניכם, אם-אכזב.
כט  שובו-נא, אל-תהי עוולה;    ושובו עוד, צדקי-בה.
ל  היש-בלשוני עוולה;    אם-חיכי, לא-יבין הוות.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב