תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק ו

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  לו--שקול יישקל כעשי;    והוותי, במאזניים ישאו־יחד.
ג  כי־עתה--מחול ימים יכבד;    על־כן, דבריי לעו.
ד  כי חיצי שדיי, עימדי--אשר חמתם, שותה רוחי;    ביעותי אלוה יערכוני.
ה  הינהק־פרא עלי־דשא;    אם יגעה־שור, על־בלילו.
ו  הייאכל תפל, מבלי־מלח;    אם־יש־טעם, בריר חלמות.
ז  מאנה לנגוע נפשי;    המה, כדווי לחמי.
ח  מי־ייתן, תבוא שאלתי;    ותקוותי, ייתן אלוה.
ט  ויואל אלוה, וידכאני;    יתר ידו, ויבצעני.
י  ותהי־עוד, נחמתי--    ואסלדה בחילה, לא יחמול:
כי־לא כיחדתי,    אמרי קדוש.
יא  מה־כוחי כי־אייחל;    ומה־קיצי, כי־אאריך נפשי.
יב  אם־כוח אבנים כוחי;    אם־בשרי נחוש.
יג  האם אין עזרתי בי;    ותושייה, נידחה ממני.
יד  למס מריעהו חסד;    ויראת שדיי יעזוב.
טו  אחיי, בגדו כמו־נחל;    כאפיק נחלים יעבורו.
טז  הקודרים מני־קרח;    עלימו, יתעלם־שלג.
יז  בעת יזורבו נצמתו;    בחומו, נדעכו ממקומם.
יח  יילפתו, אורחות דרכם;    יעלו בתוהו ויאבדו.
יט  הביטו, אורחות תמא;    הליכות שבא, קיוו־למו.
כ  בושו כי־בטח;    באו עדיה, ויחפרו.
כא  כי־עתה, הייתם לא;    תראו חתת, ותיראו.
כב  הכי־אמרתי, הבו לי;    ומכוחכם, שיחדו בעדי.
כג  ומלטוני מיד־צר;    ומיד עריצים תפדוני.
כד  הורוני, ואני אחריש;    ומה־שגיתי, הבינו לי.
כה  מה־נמרצו אמרי־יושר;    ומה־יוכיח הוכח מכם.
כו  הלהוכח מילים תחשובו;    ולרוח, אמרי נואש.
כז  אף־על־יתום תפילו;    ותכרו, על־ריעכם.
כח  ועתה, הואילו פנו־בי;    ועל־פניכם, אם־אכזב.
כט  שובו־נא, אל־תהי עוולה;    ושובו עוד, צדקי־בה.
ל  היש־בלשוני עוולה;    אם־חיכי, לא־יבין הוות.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב