תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויען איוב, ויאמר.
ב לו--שקול יישקל כעשי; והוותי, במאזניים ישאו־יחד.
ג כי־עתה--מחול ימים יכבד; על־כן, דבריי לעו.
ד כי חיצי שדיי, עימדי--אשר חמתם, שותה רוחי; ביעותי אלוה יערכוני.
ה הינהק־פרא עלי־דשא; אם יגעה־שור, על־בלילו.
ו הייאכל תפל, מבלי־מלח; אם־יש־טעם, בריר חלמות.
ז מאנה לנגוע נפשי; המה, כדווי לחמי.
ח מי־ייתן, תבוא שאלתי; ותקוותי, ייתן אלוה.
ט ויואל אלוה, וידכאני; יתר ידו, ויבצעני.
י ותהי־עוד, נחמתי-- ואסלדה בחילה, לא יחמול:
כי־לא כיחדתי, אמרי קדוש.
יא מה־כוחי כי־אייחל; ומה־קיצי, כי־אאריך נפשי.
יב אם־כוח אבנים כוחי; אם־בשרי נחוש.
יג האם אין עזרתי בי; ותושייה, נידחה ממני.
יד למס מריעהו חסד; ויראת שדיי יעזוב.
טו אחיי, בגדו כמו־נחל; כאפיק נחלים יעבורו.
טז הקודרים מני־קרח; עלימו, יתעלם־שלג.
יז בעת יזורבו נצמתו; בחומו, נדעכו ממקומם.
יח יילפתו, אורחות דרכם; יעלו בתוהו ויאבדו.
יט הביטו, אורחות תמא; הליכות שבא, קיוו־למו.
כ בושו כי־בטח; באו עדיה, ויחפרו.
כא כי־עתה, הייתם לא; תראו חתת, ותיראו.
כב הכי־אמרתי, הבו לי; ומכוחכם, שיחדו בעדי.
כג ומלטוני מיד־צר; ומיד עריצים תפדוני.
כד הורוני, ואני אחריש; ומה־שגיתי, הבינו לי.
כה מה־נמרצו אמרי־יושר; ומה־יוכיח הוכח מכם.
כו הלהוכח מילים תחשובו; ולרוח, אמרי נואש.
כז אף־על־יתום תפילו; ותכרו, על־ריעכם.
כח ועתה, הואילו פנו־בי; ועל־פניכם, אם־אכזב.
כט שובו־נא, אל־תהי עוולה; ושובו עוד, צדקי־בה.
ל היש־בלשוני עוולה; אם־חיכי, לא־יבין הוות.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב