תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויען, אליפז התימני; ויאמר.
ב הלאל יסכון־גבר-- כי־יסכון עלימו משכיל.
ג החפץ לשדיי, כי תצדק; ואם־בצע, כי־תתם דרכיך.
ד המיראתך יוכיחך; יבוא עימך, במשפט.
ה הלוא רעתך רבה; ואין־קץ, לעוונותיך.
ו כי־תחבול אחיך חינם; ובגדי ערומים תפשיט.
ז לא־מים, עייף תשקה; ומרעב, תמנע־לחם.
ח ואיש זרוע, לו הארץ; ונשוא פנים, יישב בה.
ט אלמנות, שילחת ריקם; וזרועות יתומים ידוכא.
י על־כן, סביבותיך פחים; ויבהלך, פחד פתאום.
יא או־חושך לא־תראה; ושפעת־מים תכסך.
יב הלוא־אלוה, גובה שמיים; וראה ראש כוכבים כי־רמו.
יג ואמרת, מה־ידע אל; הבעד ערפל ישפוט.
יד עבים סתר־לו, ולא יראה; וחוג שמיים, יתהלך.
טו האורח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי־אוון.
טז אשר־קומטו ולא־עת; נהר, יוצק יסודם.
יז האומרים לאל, סור ממנו; ומה־יפעל שדיי למו.
יח והוא מילא בתיהם טוב; ועצת רשעים, רחקה מני.
יט יראו צדיקים וישמחו; ונקי, ילעג־למו.
כ אם־לא נכחד קימנו; ויתרם, אכלה אש.
כא הסכן־נא עימו ושלם; בהם, תבואתך טובה.
כב קח־נא מפיו תורה; ושים אמריו, בלבבך.
כג אם־תשוב עד־שדיי, תיבנה; תרחיק עוולה, מאוהלך.
כד ושית־על־עפר בצר; וכצור נחלים אופיר.
כה והיה שדיי בצריך; וכסף תועפות לך.
כו כי־אז, על־שדיי תתענג; ותישא אל־אלוה פניך.
כז תעתיר אליו, וישמעך; ונדריך תשלם.
כח ותגזר־אומר, ויקם לך; ועל־דרכיך, נגה אור.
כט כי־השפילו, ותאמר גווה; ושח עיניים יושיע.
ל ימלט אי־נקי; ונמלט, בבור כפיך.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב