תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק כב

א                  ויען, אליפז התימני; ויאמר.
ב  הלאל יסכון־גבר--    כי־יסכון עלימו משכיל.
ג  החפץ לשדיי, כי תצדק;    ואם־בצע, כי־תתם דרכיך.
ד  המיראתך יוכיחך;    יבוא עימך, במשפט.
ה  הלוא רעתך רבה;    ואין־קץ, לעוונותיך.
ו  כי־תחבול אחיך חינם;    ובגדי ערומים תפשיט.
ז  לא־מים, עייף תשקה;    ומרעב, תמנע־לחם.
ח  ואיש זרוע, לו הארץ;    ונשוא פנים, יישב בה.
ט  אלמנות, שילחת ריקם;    וזרועות יתומים ידוכא.
י  על־כן, סביבותיך פחים;    ויבהלך, פחד פתאום.
יא  או־חושך לא־תראה;    ושפעת־מים תכסך.
יב  הלוא־אלוה, גובה שמיים;    וראה ראש כוכבים כי־רמו.
יג  ואמרת, מה־ידע אל;    הבעד ערפל ישפוט.
יד  עבים סתר־לו, ולא יראה;    וחוג שמיים, יתהלך.
טו  האורח עולם תשמור--    אשר דרכו מתי־אוון.
טז  אשר־קומטו ולא־עת;    נהר, יוצק יסודם.
יז  האומרים לאל, סור ממנו;    ומה־יפעל שדיי למו.
יח  והוא מילא בתיהם טוב;    ועצת רשעים, רחקה מני.
יט  יראו צדיקים וישמחו;    ונקי, ילעג־למו.
כ  אם־לא נכחד קימנו;    ויתרם, אכלה אש.
כא  הסכן־נא עימו ושלם;    בהם, תבואתך טובה.
כב  קח־נא מפיו תורה;    ושים אמריו, בלבבך.
כג  אם־תשוב עד־שדיי, תיבנה;    תרחיק עוולה, מאוהלך.
כד  ושית־על־עפר בצר;    וכצור נחלים אופיר.
כה  והיה שדיי בצריך;    וכסף תועפות לך.
כו  כי־אז, על־שדיי תתענג;    ותישא אל־אלוה פניך.
כז  תעתיר אליו, וישמעך;    ונדריך תשלם.
כח  ותגזר־אומר, ויקם לך;    ועל־דרכיך, נגה אור.
כט  כי־השפילו, ותאמר גווה;    ושח עיניים יושיע.
ל  ימלט אי־נקי;    ונמלט, בבור כפיך.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב