תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א הן־תוחלתו נכזבה; הגם אל־מראיו יוטל.
ב לא־אכזר, כי יעורנו; ומי הוא, לפניי יתייצב.
ג מי הקדימני, ואשלם; תחת כל־השמיים לי־הוא.
ד לו־אחריש בדיו; ודבר־גבורות, וחין ערכו.
ה מי־גילה, פני לבושו; בכפל רסנו, מי יבוא.
ו דלתי פניו, מי פיתח; סביבות שיניו אימה.
ז גאווה, אפיקי מגינים; סגור, חותם צר.
ח אחד באחד ייגשו; ורוח, לא־יבוא ביניהם.
ט איש־באחיהו ידובקו; יתלכדו, ולא יתפרדו.
י עטישותיו, תהל אור; ועיניו, כעפעפי־שחר.
יא מפיו, לפידים יהלוכו; כידודי אש, יתמלטו.
יב מנחיריו, ייצא עשן-- כדוד נפוח ואגמון.
יג נפשו, גחלים תלהט; ולהב, מפיו ייצא.
יד בצווארו, ילין עוז; ולפניו, תדוץ דאבה.
טו מפלי בשרו דבקו; יצוק עליו, בל־יימוט.
טז ליבו, יצוק כמו־אבן; ויצוק, כפלח תחתית.
יז משתו, יגורו אלים; משברים, יתחטאו.
יח משיגהו חרב, בלי תקום; חנית מסע ושריה.
יט יחשוב לתבן ברזל; לעץ ריקבון נחושה.
כ לא־יבריחנו בן־קשת; לקש, נהפכו־לו אבני־קלע.
כא כקש, נחשבו תותח; וישחק, לרעש כידון.
כב תחתיו, חדודי חרש; ירפד חרוץ עלי־טיט.
כג ירתיח כסיר מצולה; ים, ישים כמרקחה.
כד אחריו, יאיר נתיב; יחשוב תהום לשיבה.
כה אין־על־עפר מושלו; העשו, לבלי־חת.
כו את־כל־גבוה יראה; הוא, מלך על־כל־בני־שחץ.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב