תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק מא

א  הן-תוחלתו נכזבה;    הגם אל-מראיו יוטל.
ב  לא-אכזר, כי יעורנו;    ומי הוא, לפניי יתייצב.
ג  מי הקדימני, ואשלם;    תחת כל-השמיים לי-הוא.
ד  לו-אחריש בדיו;    ודבר-גבורות, וחין ערכו.
ה  מי-גילה, פני לבושו;    בכפל רסנו, מי יבוא.
ו  דלתי פניו, מי פיתח;    סביבות שיניו אימה.
ז  גאווה, אפיקי מגינים;    סגור, חותם צר.
ח  אחד באחד ייגשו;    ורוח, לא-יבוא ביניהם.
ט  איש-באחיהו ידובקו;    יתלכדו, ולא יתפרדו.
י  עטישותיו, תהל אור;    ועיניו, כעפעפי-שחר.
יא  מפיו, לפידים יהלוכו;    כידודי אש, יתמלטו.
יב  מנחיריו, ייצא עשן--    כדוד נפוח ואגמון.
יג  נפשו, גחלים תלהט;    ולהב, מפיו ייצא.
יד  בצווארו, ילין עוז;    ולפניו, תדוץ דאבה.
טו  מפלי בשרו דבקו;    יצוק עליו, בל-יימוט.
טז  ליבו, יצוק כמו-אבן;    ויצוק, כפלח תחתית.
יז  משתו, יגורו אלים;    משברים, יתחטאו.
יח  משיגהו חרב, בלי תקום;    חנית מסע ושריה.
יט  יחשוב לתבן ברזל;    לעץ ריקבון נחושה.
כ  לא-יבריחנו בן-קשת;    לקש, נהפכו-לו אבני-קלע.
כא  כקש, נחשבו תותח;    וישחק, לרעש כידון.
כב  תחתיו, חדודי חרש;    ירפד חרוץ עלי-טיט.
כג  ירתיח כסיר מצולה;    ים, ישים כמרקחה.
כד  אחריו, יאיר נתיב;    יחשוב תהום לשיבה.
כה  אין-על-עפר מושלו;    העשו, לבלי-חת.
כו  את-כל-גבוה יראה;    הוא, מלך על-כל-בני-שחץ.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב