תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק מא

א  הן־תוחלתו נכזבה;    הגם אל־מראיו יוטל.
ב  לא־אכזר, כי יעורנו;    ומי הוא, לפניי יתייצב.
ג  מי הקדימני, ואשלם;    תחת כל־השמיים לי־הוא.
ד  לו־אחריש בדיו;    ודבר־גבורות, וחין ערכו.
ה  מי־גילה, פני לבושו;    בכפל רסנו, מי יבוא.
ו  דלתי פניו, מי פיתח;    סביבות שיניו אימה.
ז  גאווה, אפיקי מגינים;    סגור, חותם צר.
ח  אחד באחד ייגשו;    ורוח, לא־יבוא ביניהם.
ט  איש־באחיהו ידובקו;    יתלכדו, ולא יתפרדו.
י  עטישותיו, תהל אור;    ועיניו, כעפעפי־שחר.
יא  מפיו, לפידים יהלוכו;    כידודי אש, יתמלטו.
יב  מנחיריו, ייצא עשן--    כדוד נפוח ואגמון.
יג  נפשו, גחלים תלהט;    ולהב, מפיו ייצא.
יד  בצווארו, ילין עוז;    ולפניו, תדוץ דאבה.
טו  מפלי בשרו דבקו;    יצוק עליו, בל־יימוט.
טז  ליבו, יצוק כמו־אבן;    ויצוק, כפלח תחתית.
יז  משתו, יגורו אלים;    משברים, יתחטאו.
יח  משיגהו חרב, בלי תקום;    חנית מסע ושריה.
יט  יחשוב לתבן ברזל;    לעץ ריקבון נחושה.
כ  לא־יבריחנו בן־קשת;    לקש, נהפכו־לו אבני־קלע.
כא  כקש, נחשבו תותח;    וישחק, לרעש כידון.
כב  תחתיו, חדודי חרש;    ירפד חרוץ עלי־טיט.
כג  ירתיח כסיר מצולה;    ים, ישים כמרקחה.
כד  אחריו, יאיר נתיב;    יחשוב תהום לשיבה.
כה  אין־על־עפר מושלו;    העשו, לבלי־חת.
כו  את־כל־גבוה יראה;    הוא, מלך על־כל־בני־שחץ.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב