תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
תהילים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
קנ
א הללו-יה:
כי-טוב, זמרה אלהינו-- כי-נעים, נאוה תהלה.
ב בונה ירושלם יהוה; נדחי ישראל יכנס.
ג הרפא, לשבורי לב; ומחבש, לעצבותם.
ד מונה מספר, לכוכבים; לכלם, שמות יקרא.
ה גדול אדונינו ורב-כח; לתבונתו, אין מספר.
ו מעודד ענוים יהוה; משפיל רשעים עדי-ארץ.
ז ענו ליהוה בתודה; זמרו לאלהינו בכנור.
ח המכסה שמים, בעבים-- המכין לארץ מטר;
המצמיח הרים חציר.
ט נותן לבהמה לחמה; לבני ערב, אשר יקראו.
י לא בגבורת הסוס יחפץ; לא-בשוקי האיש ירצה.
יא רוצה יהוה, את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו.
יב שבחי ירושלם, את-יהוה; הללי אלהיך ציון.
יג כי-חזק, בריחי שעריך; ברך בניך בקרבך.
יד השם-גבולך שלום; חלב חטים, ישביעך.
טו השלח אמרתו ארץ; עד-מהרה, ירוץ דברו.
טז הנתן שלג כצמר; כפור, כאפר יפזר.
יז משליך קרחו כפתים; לפני קרתו, מי יעמד.
יח ישלח דברו וימסם; ישב רוחו, יזלו-מים.
יט מגיד דברו ליעקב; חקיו ומשפטיו, לישראל.
כ לא עשה כן, לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום:
הללו-יה.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
תהילים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
קנ