תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק לה

א  לדוד: ריבה יהוה, את-יריבי;    לחם, את-לחמי.
ב  החזק מגן וצנה;    וקומה, בעזרתי.
ג  והרק חנית וסגר, לקראת רדפי;    אמר לנפשי, ישעתך אני.
ד  יבשו ויכלמו, מבקשי נפשי:    יסגו אחור ויחפרו--חשבי, רעתי.
ה  יהיו, כמץ לפני-רוח;    ומלאך יהוה דוחה.
ו  יהי-דרכם, חשך וחלקלקת;    ומלאך יהוה, רדפם.
ז  כי-חנם טמנו-לי, שחת רשתם;    חנם, חפרו לנפשי.
ח  תבואהו שואה,    לא-ידע:
ורשתו אשר-טמן תלכדו;    בשואה, יפל-בה.
ט  ונפשי, תגיל ביהוה;    תשיש, בישועתו.
י  כל עצמותי, תאמרנה--    יהוה, מי כמוך:
מציל עני, מחזק ממנו;    ועני ואביון, מגזלו.
יא  יקומון, עדי חמס:    אשר לא-ידעתי, ישאלוני.
יב  ישלמוני רעה, תחת טובה:    שכול לנפשי.
יג  ואני, בחלותם לבושי שק--    עניתי בצום נפשי;
ותפלתי,    על-חיקי תשוב.
יד  כרע-כאח לי, התהלכתי;    כאבל-אם, קדר שחותי.
טו  ובצלעי,    שמחו ונאספו:
נאספו עלי נכים,    ולא ידעתי;
קרעו    ולא-דמו.
טז  בחנפי, לעגי מעוג--    חרק עלי שנימו.
יז  אדני,    כמה תראה:
השיבה נפשי, משאיהם;    מכפירים, יחידתי.
יח  אודך, בקהל רב;    בעם עצום אהללך.
יט  אל-ישמחו-לי איבי שקר;    שנאי חנם, יקרצו-עין.
כ  כי לא שלום, ידברו:    ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות, יחשבון.
כא  וירחיבו עלי, פיהם:    אמרו, האח האח; ראתה עיננו.
כב  ראיתה יהוה, אל-תחרש;    אדני, אל-תרחק ממני.
כג  העירה והקיצה, למשפטי;    אלהי ואדני לריבי.
כד  שפטני כצדקך, יהוה אלהי;    ואל-ישמחו-לי.
כה  אל-יאמרו בלבם, האח נפשנו;    אל-יאמרו, בלענוהו.
כו  יבשו ויחפרו, יחדו--    שמחי רעתי:
ילבשו-בשת וכלמה--    המגדילים עלי.
כז  ירנו וישמחו,    חפצי צדקי:
ויאמרו תמיד, יגדל יהוה;    החפץ, שלום עבדו.
כח  ולשוני, תהגה צדקך;    כל-היום, תהלתך.