תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק צ

א  תפלה, למשה איש-האלהים:
אדני--מעון אתה, היית לנו;    בדר ודר.
ב  בטרם, הרים ילדו--    ותחולל ארץ ותבל;
ומעולם עד-עולם,    אתה אל.
ג  תשב אנוש, עד-דכא;    ותאמר, שובו בני-אדם.
ד  כי אלף שנים, בעיניך--    כיום אתמול, כי יעבר;
ואשמורה    בלילה.
ה  זרמתם, שנה יהיו;    בבקר, כחציר יחלף.
ו  בבקר, יציץ וחלף;    לערב, ימולל ויבש.
ז  כי-כלינו באפך;    ובחמתך נבהלנו.
ח  שת שתה עונתינו לנגדך;    עלמנו, למאור פניך.
ט  כי כל-ימינו, פנו בעברתך;    כלינו שנינו כמו-הגה.
י  ימי-שנותינו בהם שבעים שנה,    ואם בגבורת שמונים שנה--
ורהבם,    עמל ואון:
כי-גז חיש,    ונעפה.
יא  מי-יודע, עז אפך;    וכיראתך, עברתך.
יב  למנות ימינו, כן הודע;    ונבא, לבב חכמה.
יג  שובה יהוה, עד-מתי;    והנחם, על-עבדיך.
יד  שבענו בבקר חסדך;    ונרננה ונשמחה, בכל-ימינו.
טו  שמחנו, כימות עניתנו:    שנות, ראינו רעה.
טז  יראה אל-עבדיך פעלך;    והדרך, על-בניהם.
יז  ויהי, נעם אדני אלהינו--    עלינו:
ומעשה ידינו, כוננה עלינו;    ומעשה ידינו, כוננהו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ