תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק צא

א  ישב, בסתר עליון;    בצל שדי, יתלונן.
ב  אמר--ליהוה, מחסי ומצודתי;    אלהי, אבטח-בו.
ג  כי הוא יצילך, מפח יקוש;    מדבר הוות.
ד  באברתו, יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה;    צנה וסחרה אמתו.
ה  לא-תירא, מפחד לילה;    מחץ, יעוף יומם.
ו  מדבר, באפל יהלך;    מקטב, ישוד צהרים.
ז  יפל מצדך, אלף--ורבבה מימינך:    אליך, לא יגש.
ח  רק, בעיניך תביט;    ושלמת רשעים תראה.
ט  כי-אתה יהוה מחסי;    עליון, שמת מעונך.
י  לא-תאנה אליך רעה;    ונגע, לא-יקרב באהלך.
יא  כי מלאכיו, יצוה-לך;    לשמרך, בכל-דרכיך.
יב  על-כפים ישאונך:    פן-תגף באבן רגלך.
יג  על-שחל ופתן, תדרך;    תרמס כפיר ותנין.
יד  כי בי חשק, ואפלטהו;    אשגבהו, כי-ידע שמי.
טו  יקראני, ואענהו--עמו-אנכי בצרה;    אחלצהו, ואכבדהו.
טז  ארך ימים, אשביעהו;    ואראהו, בישועתי.