תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קמ

א  למנצח, מזמור לדוד.
ב  חלצני יהוה, מאדם רע;    מאיש חמסים תנצרני.
ג  אשר חשבו רעות בלב;    כל-יום, יגורו מלחמות.
ד  שננו לשונם, כמו-נחש:    חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה.
ה  שמרני יהוה, מידי רשע--    מאיש חמסים תנצרני:
אשר חשבו,    לדחות פעמי.
ו  טמנו גאים, פח לי--    וחבלים, פרשו רשת ליד-מעגל;
מקשים שתו-לי    סלה.
ז  אמרתי ליהוה, אלי אתה;    האזינה יהוה, קול תחנוני.
ח  יהוה אדני, עז ישועתי;    סכתה לראשי, ביום נשק.
ט  אל-תתן יהוה, מאויי רשע;    זממו אל-תפק, ירומו סלה.
י  ראש מסבי--    עמל שפתימו יכסומו יכסימו.
יא  ימיטו ימוטו עליהם, גחלים:    באש יפלם; במהמרות, בל-יקומו.
יב  איש לשון, בל-יכון בארץ:    איש-חמס רע--יצודנו, למדחפת.
יג  ידעת ידעתי--כי-יעשה יהוה, דין עני:    משפט, אבינים.
יד  אך צדיקים, יודו לשמך;    ישבו ישרים, את-פניך.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ