תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק נט

א  למנצח אל-תשחת, לדוד מכתם:    בשלח שאול;
וישמרו את-הבית,    להמיתו.
ב  הצילני מאיבי אלהי;    ממתקוממי תשגבני.
ג  הצילני, מפעלי און;    ומאנשי דמים, הושיעני.
ד  כי הנה ארבו, לנפשי--    יגורו עלי עזים;
לא-פשעי ולא-חטאתי    יהוה.
ה  בלי-עון, ירצון ויכוננו;    עורה לקראתי וראה.
ו  ואתה יהוה-אלהים צבאות, אלהי ישראל--    הקיצה, לפקד כל-הגוים;
אל-תחן כל-בגדי און    סלה.
ז  ישובו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
ח  הנה, יביעון בפיהם--חרבות, בשפתותיהם:    כי-מי שמע.
ט  ואתה יהוה, תשחק-למו;    תלעג, לכל-גוים.
י  עזו, אליך אשמרה:    כי-אלהים, משגבי.
יא  אלהי חסדו חסדי יקדמני;    אלהים, יראני בשררי.
יב  אל-תהרגם, פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך, והורידמו:    מגננו אדני.
יג  חטאת-פימו,    דבר-שפתימו:
וילכדו בגאונם;    ומאלה ומכחש יספרו.
יד  כלה בחמה,    כלה ואינמו:
וידעו--כי-אלהים, משל ביעקב;    לאפסי הארץ סלה.
טו  וישבו לערב, יהמו ככלב;    ויסובבו עיר.
טז  המה, ינועון יניעון לאכל--    אם-לא ישבעו, וילינו.
יז  ואני, אשיר עזך--    וארנן לבקר, חסדך:
כי-היית משגב לי;    ומנוס, ביום צר-לי.
יח  עזי, אליך אזמרה:    כי-אלהים משגבי, אלהי חסדי.