תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק לח

א  מזמור לדוד להזכיר.
ב  יהוה--אל-בקצפך תוכיחני;    ובחמתך תיסרני.
ג  כי-חציך, נחתו בי;    ותנחת עלי ידך.
ד  אין-מתם בבשרי, מפני זעמך;    אין-שלום בעצמי, מפני חטאתי.
ה  כי עונתי, עברו ראשי;    כמשא כבד, יכבדו ממני.
ו  הבאישו נמקו, חבורתי:    מפני, אולתי.
ז  נעויתי שחתי עד-מאד;    כל-היום, קדר הלכתי.
ח  כי-כסלי, מלאו נקלה;    ואין מתם, בבשרי.
ט  נפוגותי ונדכיתי עד-מאד;    שאגתי, מנהמת לבי.
י  אדני, נגדך כל-תאותי;    ואנחתי, ממך לא-נסתרה.
יא  לבי סחרחר, עזבני כחי;    ואור-עיני גם-הם, אין אתי.
יב  אהבי, ורעי--מנגד נגעי יעמדו;    וקרובי, מרחק עמדו.
יג  וינקשו, מבקשי נפשי, ודרשי רעתי, דברו הוות;    ומרמות, כל-היום יהגו.
יד  ואני כחרש, לא אשמע;    וכאלם, לא יפתח-פיו.
טו  ואהי--כאיש, אשר לא-שמע;    ואין בפיו, תוכחות.
טז  כי-לך יהוה הוחלתי;    אתה תענה, אדני אלהי.
יז  כי-אמרתי, פן-ישמחו-לי;    במוט רגלי, עלי הגדילו.
יח  כי-אני, לצלע נכון;    ומכאובי נגדי תמיד.
יט  כי-עוני אגיד;    אדאג, מחטאתי.
כ  ואיבי, חיים עצמו;    ורבו שנאי שקר.
כא  ומשלמי רעה, תחת טובה--    ישטנוני, תחת רדופי- רדפי- טוב.
כב  אל-תעזבני יהוה:    אלהי, אל-תרחק ממני.
כג  חושה לעזרתי:    אדני, תשועתי.