תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
תהילים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
קנ
א למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד.
ב אך אל-אלהים, דומיה נפשי; ממנו, ישועתי.
ג אך-הוא צורי, וישועתי; משגבי, לא-אמוט רבה.
ד עד-אנה, תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם:
כקיר נטוי; גדר, הדחויה.
ה אך משאתו, יעצו להדיח-- ירצו כזב:
בפיו יברכו; ובקרבם, יקללו-סלה.
ו אך לאלהים, דומי נפשי: כי-ממנו, תקותי.
ז אך-הוא צורי, וישועתי; משגבי, לא אמוט.
ח על-אלהים, ישעי וכבודי; צור-עזי מחסי, באלהים.
ט בטחו בו בכל-עת, עם-- שפכו-לפניו לבבכם;
אלהים מחסה-לנו סלה.
י אך, הבל בני-אדם-- כזב בני-איש:
במאזנים לעלות; המה, מהבל יחד.
יא אל-תבטחו בעשק, ובגזל אל-תהבלו:
חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב.
יב אחת, דבר אלהים--שתים-זו שמעתי: כי עז, לאלהים.
יג ולך-אדני חסד: כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
תהילים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
קנ