תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק יח

א  למנצח, לעבד יהוה--לדוד:
אשר דבר, ליהוה,    את-דברי, השירה הזאת--
ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו,    ומיד שאול.
ב  ויאמר--    ארחמך יהוה חזקי.
ג  יהוה, סלעי ומצודתי--    ומפלטי:
אלי צורי, אחסה-בו;    מגני וקרן-ישעי, משגבי.
ד  מהלל, אקרא יהוה;    ומן-איבי, אושע.
ה  אפפוני חבלי-מות;    ונחלי בליעל יבעתוני.
ו  חבלי שאול סבבוני;    קדמוני, מוקשי מות.
ז  בצר-לי, אקרא יהוה--    ואל-אלהי אשוע:
ישמע מהיכלו קולי;    ושועתי, לפניו תבוא באזניו.
ח  ותגעש ותרעש, הארץ--    ומוסדי הרים ירגזו;
ויתגעשו,    כי-חרה לו.
ט  עלה עשן, באפו--    ואש-מפיו תאכל;
גחלים,    בערו ממנו.
י  ויט שמים, וירד;    וערפל, תחת רגליו.
יא  וירכב על-כרוב, ויעף;    וידא, על-כנפי-רוח.
יב  ישת חשך, סתרו--    סביבותיו סכתו;
חשכת-מים,    עבי שחקים.
יג  מנגה, נגדו:    עביו עברו--ברד, וגחלי-אש.
יד  וירעם בשמים, יהוה--ועליון, יתן קלו;    ברד, וגחלי-אש.
טו  וישלח חציו, ויפיצם;    וברקים רב, ויהמם.
טז  ויראו, אפיקי מים,    ויגלו, מוסדות תבל:
מגערתך יהוה--    מנשמת, רוח אפך.
יז  ישלח ממרום, יקחני;    ימשני, ממים רבים.
יח  יצילני, מאיבי עז;    ומשנאי, כי-אמצו ממני.
יט  יקדמוני ביום-אידי;    ויהי-יהוה למשען לי.
כ  ויוציאני למרחב;    יחלצני, כי חפץ בי.
כא  יגמלני יהוה כצדקי;    כבר ידי, ישיב לי.
כב  כי-שמרתי, דרכי יהוה;    ולא-רשעתי, מאלהי.
כג  כי כל-משפטיו לנגדי;    וחקתיו, לא-אסיר מני.
כד  ואהי תמים עמו;    ואשתמר, מעוני.
כה  וישב-יהוה לי כצדקי;    כבר ידי, לנגד עיניו.
כו  עם-חסיד תתחסד;    עם-גבר תמים, תתמם.
כז  עם-נבר תתברר;    ועם-עקש, תתפתל.
כח  כי-אתה, עם-עני תושיע;    ועינים רמות תשפיל.
כט  כי-אתה, תאיר נרי;    יהוה אלהי, יגיה חשכי.
ל  כי-בך, ארץ גדוד;    ובאלהי, אדלג-שור.
לא  האל,    תמים דרכו:
אמרת-יהוה צרופה;    מגן הוא, לכל החסים בו.
לב  כי מי אלוה, מבלעדי יהוה;    ומי צור, זולתי אלהינו.
לג  האל, המאזרני חיל;    ויתן תמים דרכי.
לד  משוה רגלי, כאילות;    ועל במתי, יעמידני.
לה  מלמד ידי, למלחמה;    ונחתה קשת-נחושה, זרועתי.
לו  ותתן-לי, מגן ישעך:    וימינך תסעדני; וענותך תרבני.
לז  תרחיב צעדי תחתי;    ולא מעדו, קרסלי.
לח  ארדוף אויבי, ואשיגם;    ולא-אשוב, עד-כלותם.
לט  אמחצם, ולא-יכלו קום;    יפלו, תחת רגלי.
מ  ותאזרני חיל, למלחמה;    תכריע קמי תחתי.
מא  ואיבי, נתתה לי ערף;    ומשנאי, אצמיתם.
מב  ישועו ואין-מושיע;    על-יהוה, ולא ענם.
מג  ואשחקם, כעפר על-פני-רוח;    כטיט חוצות אריקם.
מד  תפלטני, מריבי-עם:    תשימני, לראש גוים; עם לא-ידעתי יעבדוני.
מה  לשמע אזן, ישמעו לי;    בני-נכר, יכחשו-לי.
מו  בני-נכר יבלו;    ויחרגו, ממסגרותיהם.
מז  חי-יהוה, וברוך צורי;    וירום, אלוהי ישעי.
מח  האל--הנותן נקמות לי;    וידבר עמים תחתי.
מט  מפלטי, מאיבי:    אף מן-קמי, תרוממני; מאיש חמס, תצילני.
נ  על-כן, אודך בגוים יהוה;    ולשמך אזמרה.
נא  מגדל,    ישועות מלכו:
ועשה חסד, למשיחו--לדוד ולזרעו;    עד-עולם.