תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק לו

א  למנצח לעבד-יהוה לדוד.
ב  נאם-פשע לרשע, בקרב לבי;    אין-פחד אלהים, לנגד עיניו.
ג  כי-החליק אליו בעיניו;    למצא עונו לשנא.
ד  דברי-פיו, און ומרמה;    חדל להשכיל להיטיב.
ה  און, יחשב--על-משכבו:    יתיצב, על-דרך לא-טוב; רע, לא ימאס.
ו  יהוה, בהשמים חסדך;    אמונתך, עד-שחקים.
ז  צדקתך, כהררי-אל--משפטיך, תהום רבה;    אדם ובהמה תושיע יהוה.
ח  מה-יקר חסדך, אלהים:    ובני אדם--בצל כנפיך, יחסיון.
ט  ירוין, מדשן ביתך;    ונחל עדניך תשקם.
י  כי-עמך, מקור חיים;    באורך, נראה-אור.
יא  משך חסדך, לידעיך;    וצדקתך, לישרי-לב.
יב  אל-תבואני, רגל גאוה;    ויד-רשעים, אל-תנדני.
יג  שם נפלו, פעלי און;    דחו, ולא-יכלו קום.