תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קלט

א  למנצח, לדוד מזמור:
יהוה חקרתני,    ותדע.
ב  אתה ידעת, שבתי וקומי;    בנתה לרעי, מרחוק.
ג  ארחי ורבעי זרית;    וכל-דרכי הסכנתה.
ד  כי אין מלה, בלשוני;    הן יהוה, ידעת כלה.
ה  אחור וקדם צרתני;    ותשת עלי כפכה.
ו  פלאיה פליאה דעת ממני;    נשגבה, לא-אוכל לה.
ז  אנה, אלך מרוחך;    ואנה, מפניך אברח.
ח  אם אסק שמים, שם אתה;    ואציעה שאול הנך.
ט  אשא כנפי-שחר;    אשכנה, באחרית ים.
י  גם-שם, ידך תנחני;    ותאחזני ימינך.
יא  ואמר, אך-חשך ישופני;    ולילה, אור בעדני.
יב  גם-חשך,    לא-יחשיך ממך:
ולילה, כיום יאיר--    כחשיכה, כאורה.
יג  כי-אתה, קנית כליתי;    תסכני, בבטן אמי.
יד  אודך--    על כי נוראות, נפליתי:
נפלאים מעשיך;    ונפשי, ידעת מאד.
טו  לא-נכחד עצמי,    ממך:
אשר-עשיתי בסתר;    רקמתי, בתחתיות ארץ.
טז  גלמי, ראו עיניך,    ועל-ספרך, כלם יכתבו:
ימים יצרו;    ולא ולו אחד בהם.
יז  ולי--מה-יקרו רעיך אל;    מה עצמו, ראשיהם.
יח  אספרם, מחול ירבון;    הקיצתי, ועודי עמך.
יט  אם-תקטל אלוה רשע;    ואנשי דמים, סורו מני.
כ  אשר ימרוך, למזמה;    נשוא לשוא עריך.
כא  הלוא-משנאיך יהוה אשנא;    ובתקוממיך, אתקוטט.
כב  תכלית שנאה שנאתים;    לאויבים, היו לי.
כג  חקרני אל, ודע לבבי;    בחנני, ודע שרעפי.
כד  וראה, אם-דרך-עצב בי;    ונחני, בדרך עולם.