תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק עג

א  מזמור, לאסף:
אך טוב לישראל אלהים,    לברי לבב.
ב  ואני--כמעט, נטוי נטיו רגלי;    כאין, שפכה שפכו אשרי.
ג  כי-קנאתי, בהוללים;    שלום רשעים אראה.
ד  כי אין חרצבות למותם;    ובריא אולם.
ה  בעמל אנוש אינמו;    ועם-אדם, לא ינגעו.
ו  לכן, ענקתמו גאוה;    יעטף-שית, חמס למו.
ז  יצא, מחלב עינמו;    עברו, משכיות לבב.
ח  ימיקו, וידברו ברע עשק;    ממרום ידברו.
ט  שתו בשמים פיהם;    ולשונם, תהלך בארץ.
י  לכן, ישיב ישוב עמו הלם;    ומי מלא, ימצו למו.
יא  ואמרו, איכה ידע-אל;    ויש דעה בעליון.
יב  הנה-אלה רשעים;    ושלוי עולם, השגו-חיל.
יג  אך-ריק, זכיתי לבבי;    וארחץ בנקיון כפי.
יד  ואהי נגוע, כל-היום;    ותוכחתי, לבקרים.
טו  אם-אמרתי, אספרה כמו;    הנה דור בניך בגדתי.
טז  ואחשבה, לדעת זאת;    עמל היא הוא בעיני.
יז  עד-אבוא, אל-מקדשי-אל;    אבינה, לאחריתם.
יח  אך בחלקות, תשית למו;    הפלתם, למשואות.
יט  איך היו לשמה כרגע;    ספו תמו, מן-בלהות.
כ  כחלום מהקיץ--    אדני, בעיר צלמם תבזה.
כא  כי, יתחמץ לבבי;    וכליותי, אשתונן.
כב  ואני-בער, ולא אדע;    בהמות, הייתי עמך.
כג  ואני תמיד עמך;    אחזת, ביד-ימיני.
כד  בעצתך תנחני;    ואחר, כבוד תקחני.
כה  מי-לי בשמים;    ועמך, לא-חפצתי בארץ.
כו  כלה שארי, ולבבי:    צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם.
כז  כי-הנה רחקיך יאבדו;    הצמתה, כל-זונה ממך.
כח  ואני, קרבת אלהים--    לי-טוב:
שתי, באדני יהוה מחסי;    לספר, כל-מלאכותיך.