תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק עז

א  למנצח על-ידיתון ידותון; לאסף מזמור.
ב  קולי אל-אלהים ואצעקה;    קולי אל-אלהים, והאזין אלי.
ג  ביום צרתי,    אדני דרשתי:
ידי, לילה נגרה--ולא תפוג;    מאנה הנחם נפשי.
ד  אזכרה אלהים ואהמיה;    אשיחה, ותתעטף רוחי סלה.
ה  אחזת, שמרות עיני;    נפעמתי, ולא אדבר.
ו  חשבתי ימים מקדם--    שנות, עולמים.
ז  אזכרה נגינתי, בלילה:    עם-לבבי אשיחה; ויחפש רוחי.
ח  הלעולמים, יזנח אדני;    ולא-יסיף לרצות עוד.
ט  האפס לנצח חסדו;    גמר אמר, לדר ודר.
י  השכח חנות אל;    אם-קפץ באף, רחמיו סלה.
יא  ואמר, חלותי היא--    שנות, ימין עליון.
יב  אזכיר אזכור מעללי-יה:    כי-אזכרה מקדם פלאך.
יג  והגיתי בכל-פעלך;    ובעלילותיך אשיחה.
יד  אלהים, בקדש דרכך;    מי-אל גדול, כאלהים.
טו  אתה האל, עשה פלא;    הודעת בעמים עזך.
טז  גאלת בזרוע עמך;    בני-יעקב ויוסף סלה.
יז  ראוך מים, אלהים--ראוך מים יחילו;    אף, ירגזו תהמות.
יח  זרמו מים, עבות--קול, נתנו שחקים;    אף-חצציך, יתהלכו.
יט  קול רעמך, בגלגל--האירו ברקים תבל;    רגזה ותרעש הארץ.
כ  בים דרכך--ושביליך ושבילך, במים רבים;    ועקבותיך, לא נדעו.
כא  נחית כצאן עמך--    ביד-משה ואהרן.