תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק נח

א  למנצח אל-תשחת, לדוד מכתם.
ב  האמנם--אלם צדק, תדברון;    מישרים תשפטו, בני אדם.
ג  אף-בלב, עולת תפעלון:    בארץ--חמס ידיכם, תפלסון.
ד  זרו רשעים מרחם;    תעו מבטן, דברי כזב.
ה  חמת-למו, כדמות חמת-נחש;    כמו-פתן חרש, יאטם אזנו.
ו  אשר לא-ישמע, לקול מלחשים;    חובר חברים מחכם.
ז  אלהים--הרס שנימו בפימו;    מלתעות כפירים, נתץ יהוה.
ח  ימאסו כמו-מים,    יתהלכו-למו;
ידרך חצו,    כמו יתמללו.
ט  כמו שבלול, תמס יהלך;    נפל אשת, בל-חזו שמש.
י  בטרם, יבינו סירתכם אטד;    כמו-חי כמו-חרון, ישערנו.
יא  ישמח צדיק, כי-חזה נקם;    פעמיו ירחץ, בדם הרשע.
יב  ויאמר אדם, אך-פרי לצדיק;    אך יש-אלהים, שפטים בארץ.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ