תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק לג

א  רננו צדיקים, ביהוה;    לישרים, נאוה תהלה.
ב  הודו ליהוה בכנור;    בנבל עשור, זמרו-לו.
ג  שירו-לו, שיר חדש;    היטיבו נגן, בתרועה.
ד  כי-ישר דבר-יהוה;    וכל-מעשהו, באמונה.
ה  אהב, צדקה ומשפט;    חסד יהוה, מלאה הארץ.
ו  בדבר יהוה, שמים נעשו;    וברוח פיו, כל-צבאם.
ז  כנס כנד, מי הים;    נתן באוצרות תהומות.
ח  ייראו מיהוה, כל-הארץ;    ממנו יגורו, כל-ישבי תבל.
ט  כי הוא אמר ויהי;    הוא-צוה, ויעמד.
י  יהוה, הפיר עצת-גוים;    הניא, מחשבות עמים.
יא  עצת יהוה, לעולם תעמד;    מחשבות לבו, לדר ודר.
יב  אשרי הגוי, אשר-יהוה אלהיו;    העם, בחר לנחלה לו.
יג  משמים, הביט יהוה;    ראה, את-כל-בני האדם.
יד  ממכון-שבתו השגיח--    אל כל-ישבי הארץ.
טו  היצר יחד לבם;    המבין, אל-כל-מעשיהם.
טז  אין-המלך, נושע ברב-חיל;    גבור, לא-ינצל ברב-כח.
יז  שקר הסוס, לתשועה;    וברב חילו, לא ימלט.
יח  הנה עין יהוה, אל-יראיו;    למיחלים לחסדו.
יט  להציל ממות נפשם;    ולחיותם, ברעב.
כ  נפשנו, חכתה ליהוה;    עזרנו ומגננו הוא.
כא  כי-בו, ישמח לבנו:    כי בשם קדשו בטחנו.
כב  יהי-חסדך יהוה עלינו:    כאשר, יחלנו לך.