תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קיט

א  אשרי תמימי-דרך--    ההלכים, בתורת יהוה.
ב  אשרי, נצרי עדתיו;    בכל-לב ידרשוהו.
ג  אף, לא-פעלו עולה;    בדרכיו הלכו.
ד  אתה, צויתה פקדיך--    לשמר מאד.
ה  אחלי, יכנו דרכי--    לשמר חקיך.
ו  אז לא-אבוש--    בהביטי, אל-כל-מצותיך.
ז  אודך, בישר לבב--    בלמדי, משפטי צדקך.
ח  את-חקיך אשמר;    אל-תעזבני עד-מאד.

ט  במה יזכה-נער, את-ארחו--    לשמר, כדברך.
י  בכל-לבי דרשתיך;    אל-תשגני, ממצותיך.
יא  בלבי, צפנתי אמרתך--    למען, לא אחטא-לך.
יב  ברוך אתה יהוה--    למדני חקיך.
יג  בשפתי ספרתי--    כל, משפטי-פיך.
יד  בדרך עדותיך ששתי--    כעל כל-הון.
טו  בפקודיך אשיחה;    ואביטה, ארחתיך.
טז  בחקתיך אשתעשע;    לא אשכח דברך.

יז  גמל על-עבדך אחיה;    ואשמרה דברך.
יח  גל-עיני ואביטה--    נפלאות, מתורתך.
יט  גר אנכי בארץ;    אל-תסתר ממני, מצותיך.
כ  גרסה נפשי לתאבה--    אל-משפטיך בכל-עת.
כא  גערת, זדים ארורים--    השגים, ממצותיך.
כב  גל מעלי, חרפה ובוז:    כי עדתיך נצרתי.
כג  גם ישבו שרים, בי נדברו--    עבדך, ישיח בחקיך.
כד  גם-עדתיך, שעשעי--    אנשי עצתי.

כה  דבקה לעפר נפשי;    חיני, כדברך.
כו  דרכי ספרתי, ותענני;    למדני חקיך.
כז  דרך-פקודיך הבינני;    ואשיחה, בנפלאותיך.
כח  דלפה נפשי, מתוגה;    קימני, כדברך.
כט  דרך-שקר, הסר ממני;    ותורתך חנני.
ל  דרך-אמונה בחרתי;    משפטיך שויתי.
לא  דבקתי בעדותיך;    יהוה, אל-תבישני.
לב  דרך-מצותיך ארוץ:    כי תרחיב לבי.

לג  הורני יהוה, דרך חקיך;    ואצרנה עקב.
לד  הבינני, ואצרה תורתך;    ואשמרנה בכל-לב.
לה  הדריכני, בנתיב מצותיך:    כי-בו חפצתי.
לו  הט-לבי, אל-עדותיך;    ואל אל-בצע.
לז  העבר עיני, מראות שוא;    בדרכך חיני.
לח  הקם לעבדך, אמרתך--    אשר, ליראתך.
לט  העבר חרפתי, אשר יגרתי:    כי משפטיך טובים.
מ  הנה, תאבתי לפקדיך;    בצדקתך חיני.

מא  ויבאני חסדך יהוה;    תשועתך, כאמרתך.
מב  ואענה חרפי דבר:    כי-בטחתי, בדברך.
מג  ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד:    כי למשפטך, יחלתי.
מד  ואשמרה תורתך תמיד--    לעולם ועד.
מה  ואתהלכה ברחבה:    כי פקדיך דרשתי.
מו  ואדברה בעדתיך, נגד מלכים;    ולא אבוש.
מז  ואשתעשע במצותיך,    אשר אהבתי.
מח  ואשא-כפי--אל-מצותיך, אשר אהבתי;    ואשיחה בחקיך.

מט  זכר-דבר, לעבדך--    על, אשר יחלתני.
נ  זאת נחמתי בעניי:    כי אמרתך חיתני.
נא  זדים, הליצני עד-מאד;    מתורתך, לא נטיתי.
נב  זכרתי משפטיך מעולם יהוה;    ואתנחם.
נג  זלעפה אחזתני, מרשעים--    עזבי, תורתך.
נד  זמרות, היו-לי חקיך--    בבית מגורי.
נה  זכרתי בלילה שמך יהוה;    ואשמרה, תורתך.
נו  זאת היתה-לי:    כי פקדיך נצרתי.

נז  חלקי יהוה אמרתי--    לשמר דבריך.
נח  חליתי פניך בכל-לב;    חנני, כאמרתך.
נט  חשבתי דרכי;    ואשיבה רגלי, אל-עדתיך.
ס  חשתי, ולא התמהמהתי--    לשמר, מצותיך.
סא  חבלי רשעים עודני;    תורתך, לא שכחתי.
סב  חצות-לילה--אקום, להודות לך:    על, משפטי צדקך.
סג  חבר אני, לכל-אשר יראוך;    ולשמרי, פקודיך.
סד  חסדך יהוה, מלאה הארץ;    חקיך למדני.

סה  טוב, עשית עם-עבדך--    יהוה, כדברך.
סו  טוב טעם ודעת למדני:    כי במצותיך האמנתי.
סז  טרם אענה, אני שגג;    ועתה, אמרתך שמרתי.
סח  טוב-אתה ומטיב;    למדני חקיך.
סט  טפלו עלי שקר זדים;    אני, בכל-לב אצר פקודיך.
ע  טפש כחלב לבם;    אני, תורתך שעשעתי.
עא  טוב-לי כי-עניתי--    למען, אלמד חקיך.
עב  טוב-לי תורת-פיך--    מאלפי, זהב וכסף.

עג  ידיך עשוני, ויכוננוני;    הבינני, ואלמדה מצותיך.
עד  יראיך, יראוני וישמחו:    כי לדברך יחלתי.
עה  ידעתי יהוה, כי-צדק משפטיך;    ואמונה, עניתני.
עו  יהי-נא חסדך לנחמני--    כאמרתך לעבדך.
עז  יבאוני רחמיך ואחיה:    כי-תורתך, שעשעי.
עח  יבשו זדים, כי-שקר עותוני;    אני, אשיח בפקודיך.
עט  ישובו לי יראיך;    וידעו וידעי, עדתיך.
פ  יהי-לבי תמים בחקיך--    למען, לא אבוש.

פא  כלתה לתשועתך נפשי;    לדברך יחלתי.
פב  כלו עיני, לאמרתך--    לאמר, מתי תנחמני.
פג  כי-הייתי, כנאד בקיטור--    חקיך, לא שכחתי.
פד  כמה ימי-עבדך;    מתי תעשה ברדפי משפט.
פה  כרו-לי זדים שיחות--    אשר, לא כתורתך.
פו  כל-מצותיך אמונה;    שקר רדפוני עזרני.
פז  כמעט, כלוני בארץ;    ואני, לא-עזבתי פקדיך.
פח  כחסדך חיני;    ואשמרה, עדות פיך.

פט  לעולם יהוה--    דברך, נצב בשמים.
צ  לדר ודר, אמונתך;    כוננת ארץ, ותעמד.
צא  למשפטיך, עמדו היום:    כי הכל עבדיך.
צב  לולי תורתך, שעשעי--    אז, אבדתי בעניי.
צג  לעולם, לא-אשכח פקודיך:    כי בם, חייתני.
צד  לך-אני, הושיעני:    כי פקודיך דרשתי.
צה  לי קוו רשעים לאבדני;    עדתיך, אתבונן.
צו  לכל-תכלה, ראיתי קץ;    רחבה מצותך מאד.

צז  מה-אהבתי תורתך:    כל-היום, היא שיחתי.
צח  מאיבי, תחכמני מצותך:    כי לעולם היא-לי.
צט  מכל-מלמדי השכלתי:    כי עדותיך, שיחה לי.
ק  מזקנים אתבונן:    כי פקודיך נצרתי.
קא  מכל-ארח רע, כלאתי רגלי--    למען, אשמר דברך.
קב  ממשפטיך לא-סרתי:    כי-אתה, הורתני.
קג  מה-נמלצו לחכי, אמרתך--    מדבש לפי.
קד  מפקודיך אתבונן;    על כן, שנאתי כל-ארח שקר.

קה  נר-לרגלי דברך;    ואור, לנתיבתי.
קו  נשבעתי ואקימה--    לשמר, משפטי צדקך.
קז  נעניתי עד-מאד;    יהוה, חיני כדברך.
קח  נדבות פי, רצה-נא יהוה;    ומשפטיך למדני.
קט  נפשי בכפי תמיד;    ותורתך, לא שכחתי.
קי  נתנו רשעים פח לי;    ומפקודיך, לא תעיתי.
קיא  נחלתי עדותיך לעולם:    כי-ששון לבי המה.
קיב  נטיתי לבי, לעשות חקיך--    לעולם עקב.

קיג  סעפים שנאתי;    ותורתך אהבתי.
קיד  סתרי ומגני אתה;    לדברך יחלתי.
קטו  סורו-ממני מרעים;    ואצרה, מצות אלהי.
קטז  סמכני כאמרתך ואחיה;    ואל-תבישני, משברי.
קיז  סעדני ואושעה;    ואשעה בחקיך תמיד.
קיח  סלית, כל-שוגים מחקיך:    כי-שקר, תרמיתם.
קיט  סגים--השבת כל-רשעי-ארץ;    לכן, אהבתי עדתיך.
קכ  סמר מפחדך בשרי;    וממשפטיך יראתי.

קכא  עשיתי, משפט וצדק;    בל-תניחני, לעשקי.
קכב  ערב עבדך לטוב;    אל-יעשקני זדים.
קכג  עיני, כלו לישועתך;    ולאמרת צדקך.
קכד  עשה עם-עבדך כחסדך;    וחקיך למדני.
קכה  עבדך-אני הבינני;    ואדעה, עדתיך.
קכו  עת, לעשות ליהוה--    הפרו, תורתך.
קכז  על-כן, אהבתי מצותיך--    מזהב ומפז.
קכח  על-כן, כל-פקודי כל ישרתי;    כל-ארח שקר שנאתי.

קכט  פלאות עדותיך;    על-כן, נצרתם נפשי.
קל  פתח דבריך יאיר;    מבין פתיים.
קלא  פי-פערתי, ואשאפה:    כי למצותיך יאבתי.
קלב  פנה-אלי וחנני--    כמשפט, לאהבי שמך.
קלג  פעמי, הכן באמרתך;    ואל-תשלט-בי כל-און.
קלד  פדני, מעשק אדם;    ואשמרה, פקודיך.
קלה  פניך, האר בעבדך;    ולמדני, את-חקיך.
קלו  פלגי-מים, ירדו עיני--    על, לא-שמרו תורתך.

קלז  צדיק אתה יהוה;    וישר, משפטיך.
קלח  צוית, צדק עדתיך;    ואמונה מאד.
קלט  צמתתני קנאתי:    כי-שכחו דבריך צרי.
קמ  צרופה אמרתך מאד;    ועבדך אהבה.
קמא  צעיר אנכי ונבזה;    פקדיך, לא שכחתי.
קמב  צדקתך צדק לעולם;    ותורתך אמת.
קמג  צר-ומצוק מצאוני;    מצותיך, שעשעי.
קמד  צדק עדותיך לעולם;    הבינני ואחיה.

קמה  קראתי בכל-לב, ענני יהוה;    חקיך אצרה.
קמו  קראתיך הושיעני;    ואשמרה, עדתיך.
קמז  קדמתי בנשף, ואשועה;    לדבריך לדברך יחלתי.
קמח  קדמו עיני, אשמרות--    לשיח, באמרתך.
קמט  קולי, שמעה כחסדך;    יהוה, כמשפטך חיני.
קנ  קרבו, רדפי זמה;    מתורתך רחקו.
קנא  קרוב אתה יהוה;    וכל-מצותיך אמת.
קנב  קדם ידעתי, מעדתיך:    כי לעולם יסדתם.

קנג  ראה-עניי וחלצני:    כי-תורתך, לא שכחתי.
קנד  ריבה ריבי, וגאלני;    לאמרתך חיני.
קנה  רחוק מרשעים ישועה:    כי חקיך, לא דרשו.
קנו  רחמיך רבים יהוה;    כמשפטיך חיני.
קנז  רבים, רדפי וצרי;    מעדותיך, לא נטיתי.
קנח  ראיתי בגדים, ואתקוטטה--    אשר אמרתך, לא שמרו.
קנט  ראה, כי-פקודיך אהבתי;    יהוה, כחסדך חיני.
קס  ראש-דברך אמת;    ולעולם, כל-משפט צדקך.

קסא  שרים, רדפוני חנם;    ומדבריך ומדברך, פחד לבי.
קסב  שש אנכי, על-אמרתך--    כמוצא, שלל רב.
קסג  שקר שנאתי, ואתעבה;    תורתך אהבתי.
קסד  שבע ביום, הללתיך--    על, משפטי צדקך.
קסה  שלום רב, לאהבי תורתך;    ואין-למו מכשול.
קסו  שברתי לישועתך יהוה;    ומצותיך עשיתי.
קסז  שמרה נפשי, עדתיך;    ואהבם מאד.
קסח  שמרתי פקודיך, ועדתיך:    כי כל-דרכי נגדך.

קסט  תקרב רנתי לפניך יהוה;    כדברך הבינני.
קע  תבוא תחנתי לפניך;    כאמרתך, הצילני.
קעא  תבענה שפתי תהלה:    כי תלמדני חקיך.
קעב  תען לשוני, אמרתך:    כי כל-מצותיך צדק.
קעג  תהי-ידך לעזרני:    כי פקודיך בחרתי.
קעד  תאבתי לישועתך יהוה;    ותורתך, שעשעי.
קעה  תחי-נפשי, ותהללך;    ומשפטך יעזרני.
קעו  תעיתי--    כשה אבד, בקש עבדך:
כי מצותיך,    לא שכחתי.