תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קמג

א  מזמור, לדוד:
יהוה, שמע תפלתי--    האזינה אל-תחנוני;
באמנתך ענני,    בצדקתך.
ב  ואל-תבוא במשפט,    את-עבדך:
כי לא-יצדק לפניך    כל-חי.
ג  כי רדף אויב, נפשי--    דכא לארץ, חיתי;
הושבני במחשכים,    כמתי עולם.
ד  ותתעטף עלי רוחי;    בתוכי, ישתומם לבי.
ה  זכרתי ימים, מקדם--    הגיתי בכל-פעלך;
במעשה ידיך    אשוחח.
ו  פרשתי ידי אליך;    נפשי, כארץ-עיפה לך סלה.
ז  מהר ענני, יהוה--    כלתה רוחי:
אל-תסתר פניך ממני;    ונמשלתי, עם-ירדי בור.
ח  השמיעני בבקר, חסדך--    כי-בך בטחתי:
הודיעני, דרך-זו אלך--    כי-אליך, נשאתי נפשי.
ט  הצילני מאיבי יהוה--    אליך כסתי.
י  למדני, לעשות רצונך--    כי-אתה אלוהי:
רוחך טובה;    תנחני, בארץ מישור.
יא  למען-שמך יהוה תחיני;    בצדקתך, תוציא מצרה נפשי.
יב  ובחסדך, תצמית איבי:    והאבדת, כל-צררי נפשי--כי, אני עבדך.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ