תנ"ך מנוקד

תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק עא

א  בך-יהוה חסיתי;    אל-אבושה לעולם.
ב  בצדקתך, תצילני ותפלטני;    הטה-אלי אזנך, והושיעני.
ג  היה לי, לצור מעון לבוא--    תמיד, צוית להושיעני:
כי-סלעי ומצודתי    אתה.
ד  אלהי--פלטני, מיד רשע;    מכף מעול וחומץ.
ה  כי-אתה תקותי;    אדני יהוה, מבטחי מנעורי.
ו  עליך, נסמכתי מבטן--ממעי אמי, אתה גוזי;    בך תהלתי תמיד.
ז  כמופת, הייתי לרבים;    ואתה, מחסי-עז.
ח  ימלא פי, תהלתך;    כל-היום, תפארתך.
ט  אל-תשליכני, לעת זקנה;    ככלות כחי, אל-תעזבני.
י  כי-אמרו אויבי לי;    ושמרי נפשי, נועצו יחדו.
יא  לאמר, אלהים עזבו;    רדפו ותפשוהו, כי-אין מציל.
יב  אלהים, אל-תרחק ממני;    אלהי, לעזרתי חישה חושה.
יג  יבשו יכלו, שטני נפשי:    יעטו חרפה, וכלמה--מבקשי, רעתי.
יד  ואני, תמיד איחל;    והוספתי, על-כל-תהלתך.
טו  פי, יספר צדקתך--כל-היום תשועתך:    כי לא ידעתי ספרות.
טז  אבוא--בגברות, אדני יהוה;    אזכיר צדקתך לבדך.
יז  אלהים, למדתני מנעורי;    ועד-הנה, אגיד נפלאותיך.
יח  וגם עד-זקנה, ושיבה--    אלהים אל-תעזבני:
עד-אגיד זרועך לדור;    לכל-יבוא, גבורתך.
יט  וצדקתך אלהים,    עד-מרום:
אשר-עשית גדלות;    אלהים, מי כמוך.
כ  אשר הראיתנו הראיתני, צרות רבות--    ורעות:
תשוב תחינו תחיני;    ומתהמות הארץ, תשוב תעלני.
כא  תרב גדלתי;    ותסב תנחמני.
כב  גם-אני, אודך בכלי-נבל--    אמתך אלהי:
אזמרה לך בכנור--    קדוש, ישראל.
כג  תרננה שפתי, כי אזמרה-לך;    ונפשי, אשר פדית.
כד  גם-לשוני--    כל-היום, תהגה צדקתך:
כי-בשו כי-חפרו,    מבקשי רעתי.