תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק מב

א  למנצח, משכיל לבני-קרח.
ב  כאיל, תערג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערג אליך אלהים.
ג  צמאה נפשי, לאלהים--    לאל חי:
מתי אבוא;    ואראה, פני אלהים.
ד  היתה-לי דמעתי לחם,    יומם ולילה;
באמר אלי כל-היום,    איה אלהיך.
ה  אלה אזכרה,    ואשפכה עלי נפשי--
כי אעבר בסך,    אדדם עד-בית אלהים:
בקול-רנה ותודה;    המון חוגג.
ו  מה-תשתוחחי, נפשי--    ותהמי עלי:
הוחלי לאלהים, כי-עוד אודנו--    ישועות פניו.
ז  אלהי--    עלי, נפשי תשתוחח:
על-כן--אזכרך, מארץ ירדן;    וחרמונים, מהר מצער.
ח  תהום-אל-תהום קורא,    לקול צנוריך;
כל-משבריך וגליך,    עלי עברו.
ט  יומם, יצוה יהוה חסדו,    ובלילה, שירה עמי--
תפלה,    לאל חיי.
י  אומרה, לאל סלעי--    למה שכחתני:
למה-קדר אלך--    בלחץ אויב.
יא  ברצח, בעצמותי--    חרפוני צוררי;
באמרם אלי כל-היום,    איה אלהיך.
יב  מה-תשתוחחי, נפשי--    ומה-תהמי עלי:
הוחילי לאלהים, כי-עוד אודנו--    ישועת פני, ואלהי.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ