תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק לט

א  למנצח לידיתון לידותון,    מזמור לדוד.
ב  אמרתי--    אשמרה דרכי, מחטוא בלשוני:
אשמרה לפי מחסום--    בעד רשע לנגדי.
ג  נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב;    וכאבי נעכר.
ד  חם-לבי, בקרבי--בהגיגי תבער-אש;    דברתי, בלשוני.
ה  הודיעני יהוה, קצי--ומדת ימי מה-היא;    אדעה, מה-חדל אני.
ו  הנה טפחות, נתתה ימי--    וחלדי כאין נגדך;
אך כל-הבל כל-אדם,    נצב סלה.
ז  אך-בצלם, יתהלך-איש--    אך-הבל יהמיון;
יצבר,    ולא-ידע מי-אספם.
ח  ועתה מה-קויתי אדני--    תוחלתי, לך היא.
ט  מכל-פשעי הצילני;    חרפת נבל, אל-תשימני.
י  נאלמתי, לא אפתח-פי:    כי אתה עשית.
יא  הסר מעלי נגעך;    מתגרת ידך, אני כליתי.
יב  בתוכחות על-עון, יסרת איש--    ותמס כעש חמודו;
אך הבל כל-אדם    סלה.
יג  שמעה תפלתי יהוה,    ושועתי האזינה--
אל-דמעתי,    אל-תחרש:
כי גר אנכי עמך;    תושב, ככל-אבותי.
יד  השע ממני ואבליגה--    בטרם אלך ואינני.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ