תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק עט

א  מזמור, לאסף:
אלהים, באו גוים בנחלתך--    טמאו, את היכל קדשך;
שמו את-ירושלם    לעיים.
ב  נתנו, את-נבלת עבדיך--    מאכל, לעוף השמים;
בשר חסידיך,    לחיתו-ארץ.
ג  שפכו דמם, כמים--סביבות ירושלם;    ואין קובר.
ד  היינו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
ה  עד-מה יהוה, תאנף לנצח;    תבער כמו-אש, קנאתך.
ו  שפך חמתך--    אל הגוים, אשר לא-ידעוך:
ועל ממלכות--    אשר בשמך, לא קראו.
ז  כי, אכל את-יעקב;    ואת-נוהו השמו.
ח  אל-תזכר-לנו,    עונת ראשנים:
מהר, יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאד.
ט  עזרנו, אלהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך;
והצילנו וכפר על-חטאתינו,    למען שמך.
י  למה, יאמרו הגוים--    איה אלהיהם:
יודע בגיים בגוים לעינינו;    נקמת, דם-עבדיך השפוך.
יא  תבוא לפניך, אנקת אסיר:    כגדל זרועך--הותר, בני תמותה.
יב  והשב לשכנינו שבעתים,    אל-חיקם;
חרפתם אשר חרפוך    אדני.
יג  ואנחנו עמך, וצאן מרעיתך--    נודה לך, לעולם:
לדור ודר--    נספר, תהלתך.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ