תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כב

א אם במחתרתא ישתכח גנבא, ויתמחי וימות--לית ליה, דם. ב אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי, דמא ליה: שלמא ישלים--אם לית ליה, ויזדבן בגנובתיה. ג אם אשתכחא תשתכח בידיה גנובתא, מתור עד חמר עד אימר--אינון חיין: על חד תרין, ישלים. {ס}

ד ארי יוכיל גבר, חקל או כרם, וישלח ית בעיריה, וייכול בחקל אוחרן--שפר חקליה ושפר כרמיה, ישלים. {ס}

ה ארי ייתפק נור וישכח כובין, וייכול גדישין, או קמא, או חקל--שלמא ישלים, דאדליק ית דליקתא. {ס}

ו ארי ייתין גבר לחבריה כסף או מנין, למיטר, ויתגנבון, מבית גוברא--אם ישתכח גנבא, ישלים על חד תרין. ז אם לא ישתכח גנבא, ויתקרב מריה דביתא לקדם דייניא: אם לא אושיט ידיה, במא דמסר ליה חבריה. ח על כל פתגם דחוב על תור על חמר על אימר על כסו על כל אבידתא, דיימר ארי הוא דין--לקדם דייניא, ייעול דין תרוויהון: דיחייבון דייניא, ישלים על חד תרין לחבריה. {ס}

ט ארי ייתין גבר לחבריה חמר או תור או אימר, וכל בעירא--למיטר; ומית או איתבר או אשתבי, לית דחזי. י מומתא דה', תהי בין תרוויהון--אם לא אושיט ידיה, במא דמסר ליה חבריה; ויקביל מריה מיניה מומתא, ולא ישלים. יא ואם אתגנבא יתגניב, מעימיה--ישלים, למרוהי. יב אם איתברא ייתבר, ייתי סהדין: דתביר, לא ישלים. {פ}

יג וארי ישאל גבר מן חבריה, וייתבר או ימות; מריה לית עימיה, שלמא ישלים. יד אם מריה עימיה, לא ישלים: אם אגירא הוא, עאל באגריה. {ס}

טו וארי ישדיל גבר, בתולתא דלא מארסא--וישכוב עימה: קיימא יקיימינה ליה, לאיתו. טז אם מצבא לא יצבי אבוהא, למיתנה ליה--כספא יתקול, כמוהרי בתולתא. {ס}

יז חרשא, לא תחי. יח כל דישכוב עם בעירא, אתקטלא יתקטיל. {ס}

יט דידבח לטעוות עממיא, יתקטיל--אלהין לשמא דה', בלחודוהי. כ ולגיורא לא תונון, ולא תעיקון: ארי דיירין הוויתון, בארעא דמצריים. כא כל ארמלא וייתם, לא תענון. כב אם ענאה תעני, יתיה--ארי אם מקבל יקבל קודמיי, קבלא אקביל קבילתיה. כג ויתקף רוגזי, ואקטול יתכון בחרבא; ויהויין נשיכון ארמלן, ובניכון יתמין. {פ}

כד אם כספא תוזיף בעמי, לעניא דעימך--לא תהי ליה, כרשיא; לא תשוון עלוהי, חיבוליא. כה אם משכונא תיסב, כסותא דחברך--עד מיעל שמשא, תתיביניה ליה. כו ארי היא כסותיה בלחודה, היא תותביה למשכיה; במא ישכוב--ויהי ארי יקבל קודמיי, ואקביל קבילתיה ארי חננא אנא. {ס}

כז דיינא, לא תקיל; ורבא בעמך, לא תלוט. כח ביכורך ודמעך, לא תאחר; בוכרא דבנך, תפריש קודמיי. כט כין תעביד לתורך, לענך: שבעא יומין יהי עם אימיה, ביומא תמינאה תפרשיניה קודמיי. ל ואנשין קדישין, תהון קודמיי; ובסר תליש מן חיווא חיא לא תיכלון, לכלבא תרמון יתיה. {ס}