תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק יט

א בירחא, תליתאה, למיפק בני ישראל, מארעא דמצריים--ביומא הדין, אתו למדברא דסיניי. ב ונטלו מרפידים, ואתו למדברא דסיניי, ושרו, במדברא; ושרא תמן ישראל, לוקביל טורא. ג ומשה סליק, לקדם ה'; וקרא ליה ה', מן טורא למימר, כדין תימר לבית יעקוב, ותחווי לבני ישראל. ד אתון חזיתון, דעבדית למצראי; ונטילית יתכון כד על גדפי נשרין, וקריבית יתכון לפולחני. ה וכען, אם קבלא תקבלון למימרי, ותיטרון, ית קיימי--ותהון קודמיי חביבין מכל עממיא, ארי דילי כל ארעא. ו ואתון תהון קודמיי מלכין כהנין, ועם קדיש: אילין, פתגמיא, דתמליל, עם בני ישראל. ז ואתא משה, וקרא לסבי עמא; וסדר קודמיהון, ית כל פתגמיא האילין, דפקדיה, ה'. ח ואתיבו כל עמא כחדא ואמרו, כול דמליל ה' נעביד; ואתיב משה ית פתגמי עמא, לקדם ה'. ט ואמר ה' למשה, הא אנא מתגלי לך בעיבא דעננא, בדיל דישמע עמא במללותי עימך, ואף בך יהימנון לעלם; וחווי משה ית פתגמי עמא, לקדם ה'. י ואמר ה' למשה איזיל לוות עמא, ותזמינינון יומא דין ומחר; ויחוורון, לבושיהון. יא ויהון זמינין, ליומא תליתאה: ארי ביומא תליתאה, יתגלי ה' לעיני כל עמא--על טורא דסיניי. יב ותתחים ית עמא סחור סחור למימר, אסתמרו לכון מלמיסק בטורא ולמקרב בסופיה: כל דיקרב בטורא, אתקטלא יתקטיל. יג לא תקרב ביה יד, ארי אתרגמא יתרגים או אשתדאה ישתדי--אם בעירא אם אנשא, לא יתקיים; במיגד, שופרא, אינון, מורשן למיסק בטורא. יד ונחת משה מן טורא, לוות עמא; וזמין, ית עמא, וחוורו, לבושיהון. טו ואמר, לעמא, הוו זמינין, לתלתא יומין: לא תקרבון, לצד איתתא. טז והוה ביומא תליתאה במהוי צפרא, והוו קלין וברקין ועננא תקיף על טורא, וקל שופרא, תקיף לחדא; וזע כל עמא, דבמשריתא. יז ואפיק משה ית עמא לקדמות מימרא דה', מן משריתא; ואתעתדו, בשיפולי טורא. יח וטורא דסיניי, תנן כוליה, מן קודם דאתגלי עלוהי ה', באישתא; וסליק תנניה כתננא דאתונא, וזע כל טורא לחדא. יט והוה קל שופרא, אזיל ותקיף לחדא; משה ממליל, ומן קודם ה' מתעני ליה בקל. כ ואתגלי ה' על טורא דסיניי, לריש טורא; וקרא ה' למשה לריש טורא, וסליק משה. כא ואמר ה' למשה, חות אסהיד בעמא: דלמא יפגרון קודם ה' למחזי, וייפול מינהון סגי. כב ואף כהניא דקריבין לשמשא קודם ה', יתקדשון: דלמא יקטול בהון, ה'. כג ואמר משה, קודם ה', לא ייכול עמא, למיסק לטורא דסיניי: ארי את אסהידת בנא, למימר, תחים ית טורא, וקדישהי. כד ואמר ליה ה' איזיל חות, ותיסק את ואהרון עימך; וכהניא ועמא, לא יפגרון למיסק לקדם ה'--דלמא יקטול בהון. כה ונחת משה, לוות עמא; ואמר, להון. {ס}