תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לה

א וכנש משה, ית כל כנשתא דבני ישראל--ואמר להון: אילין, פתגמיא, דפקיד ה', למעבד יתהון. ב שיתא יומין, תתעביד עבידתא, וביומא שביעאה יהי לכון קודשא שבא שבתא, קודם ה'; כל דיעביד ביה עבידתא, יתקטיל. ג לא תבערון אישתא, בכול מותבניכון, ביומא, דשבתא. {פ}

ד ואמר משה, לכל כנשתא דבני ישראל למימר: דין פתגמא, דפקיד ה' למימר. ה סבו מינכון אפרשותא, קודם ה', כול דיתרעי ליביה, ייתי ית אפרשותא קודם ה': דהבא וכספא, ונחשא. ו ותכלא וארגוונא וצבע זהורי, ובוץ ומעזי. ז ומשכי דדכרי מסומקי ומשכי ססגונא, ואעי שיטין. ח ומשחא, לאנהרותא; ובוסמיא למשח רבותא, ולקטורת בוסמיא. ט ואבני בורלא--ואבני, אשלמותא: לשקעא באיפודא, ובחושנא. י וכל חכימי ליבא, דבכון, ייתון ויעבדון, ית כל דפקיד ה'. יא ית משכנא--ית פרסיה, וית חופאיה; פורפוהי, דפוהי, עברוהי, עמודוהי וסמכוהי. יב ית ארונא וית אריחוהי, ית כפורתא; וית, פרוכתא דפרסא. יג ית פתורא וית אריחוהי, וית כל מנוהי; וית, לחים אפיא. יד וית מנרתא דאנהורי וית מנהא, וית בוצינהא; וית, משחא דאנהרותא. טו וית מדבחא דקטורת בוסמיא, וית אריחוהי, וית משחא דרבותא, וית קטורת בוסמיא; וית פרסא דתרעא, לתרע משכנא. טז ית מדבחא דעלתא, וית סרדא דנחשא דיליה, ית אריחוהי, וית כל מנוהי; ית כיורא, וית בסיסיה. יז ית סרדי דרתא, ית עמודוהי וית סמכהא; וית, פרסא דתרע דרתא. יח ית סיכי משכנא וית סיכי דרתא, וית אטוניהון. יט ית לבושי שימושא, לשמשא בקודשא: ית לבושי קודשא לאהרון כהנא, וית לבושי בנוהי לשמשא. כ ונפקו כל כנשתא דבני ישראל, מן קודם משה. כא ואתו, כל גבר דאתרעי ליביה; וכול דאשלימת רוחיה עימיה, איתיאו ית אפרשותא קודם ה' לעבידת משכן זמנא ולכל פולחניה, וללבושי, קודשא. כב ומיתן גובריא, על נשיא; כול דאתרעי ליביה, איתיאו שירין ושבין ועזקן ומחוך כל מן דדהב, וכל גבר, דארים ארמות דהבא קודם ה'. כג וכל גבר דאשתכח עימיה, תכלא וארגוונא וצבע זהורי--ובוץ ומעזי; ומשכי דדכרי מסומקי ומשכי ססגונא, איתיאו. כד כל דארים, ארמות כסף ונחש, איתיאו, ית אפרשותא קודם ה'; וכול דאשתכח עימיה אעי שיטין, לכל עבידת פולחנא--איתיאו. כה וכל איתתא חכימת ליבא, בידהא עזלא; ומיתן כד עזיל, ית תכלא וית ארגוונא, וית צבע זהורי, וית בוצא. כו וכל נשיא--דאתרעי ליבהון עימהון, בחוכמא: עזלן, ית מעזיא. כז ורברביא איתיאו--ית אבני בורלא, וית אבני אשלמותא: לשקעא באיפודא, ובחושנא. כח וית בוסמא, וית משחא: לאנהרותא--ולמשח רבותא, ולקטורת בוסמיא. כט כל גבר ואיתא, דאתרעי ליבהון עימהון, לאיתאה לכל עבידתא, דפקיד ה' למעבד בידא דמשה--איתיאו בני ישראל נדבתא, קודם ה'. {פ}

ל ואמר משה לבני ישראל, חזו דרבי ה' בשום, בצלאל בר אורי בר חור, לשבטא דיהודה. לא ואשלים עימיה, רוח מן קודם ה', בחוכמא בסוכלתנו ובמדע, ובכל עבידא. לב ולאלפא, אומנוון--למעבד בדהבא ובכספא, ובנחשא. לג ובאומנות אבן טבא לאשלמא, ובנגרות אעא; למעבד, בכל עבידת אומנוון. לד ולאלפא, יהב בליביה: הוא, ואוהליאב בר אחיסמך לשבטא דדן. לה אשלים עימהון חכימות ליבא, למעבד כל עבידת נגר ואומן, וצייר בתכלא ובארגוונא בצבע זהורי ובבוצא, ומחי; עבדי, כל עבידא, ומלפי, אומנוון.