תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ה

א ובתר כין, עאלו משה ואהרון, ואמרו, לפרעה: כדנן אמר ה', אלהא דישראל, שלח ית עמי, וייחגון קודמיי במדברא. ב ואמר פרעה--שמא דה' לא אתגלי לי דאקביל למימריה, לשלחא ית ישראל: לא אתגלי לי שמא דה', ואף ית ישראל לא אשלח. ג ואמרו, אלהא דיהודאי אתגלי עלנא; ניזיל כען מהלך תלתא יומין במדברא, ונדבח קודם ה' אלהנא--דלמא יערעיננא, במות או בקטול. ד ואמר להון, מלכא דמצריים, למא משה ואהרון, תבטלון ית עמא מעבידתהון; איזילו, לפולחנכון. ה ואמר פרעה, הא מדסגיאין כען עמא דארעא; ותבטלון יתהון, מפולחנהון. ו ופקיד פרעה, ביומא ההוא, ית שלטוני עמא, וית סרכוהי למימר. ז לא תיספון למיתן תבנא לעמא, למרמי לבנין--כמאתמלי ומדקמוהי: אינון, ייזלון, ויגבבון להון, תבנא. ח וית סכום לבניא דאינון עבדין מאתמלי ומדקמוהי, תמנון עליהון--לא תמנעון, מיניה: ארי בטלנין אינון--על כין אינון מצווחין למימר, ניזיל נדבח קודם אלהנא. ט יתקף פולחנא על גובריא, ויתעסקון בה; ולא יתעסקון, בפתגמין בטילין. י ונפקו שלטוני עמא, וסרכוהי, ואמרו לעמא, למימר: כדנן אמר פרעה, לית אנא יהיב לכון תבנא. יא אתון, איזילו סבו לכון תבנא, מאתר, דתשכחון: ארי לא יתמנע מפולחנכון, מידעם. יב ואתבדר עמא, בכל ארעא דמצריים, לגבבא גילי, לתבנא. יג ושלטוניא, דחקין למימר: אשלימו עבידתכון פתגם יום ביומיה, כמא דהוויתון עבדין כד מתייהיב לכון תבנא. יד ולקו, סרכי בני ישראל, דמניאו עליהון, שלטוני פרעה למימר: מדין לא אשלימתון גזירתכון למרמי לבנין, כמאתמלי ומדקמוהי--אף תמלי, אף יומא דין. טו ואתו, סרכי בני ישראל, וצווחו קודם פרעה, למימר: למא מתעביד כדין, לעבדך. טז תבנא, לא מתייהיב לעבדך, ולבניא אמרין לנא, עבידו; והא עבדך לקן, וחטן עליהון עמך. יז ואמר בטלנין אתון, בטלנין; על כין אתון אמרין, ניזיל נדבח קודם ה'. יח וכען איזילו פלחו, ותבנא לא יתייהיב לכון; וסכום לבניא, תיתנון. יט וחזו סרכי בני ישראל, יתהון--בביש למימר: לא תמנעון מלבניכון, פתגם יום ביומיה. כ וערעו ית משה וית אהרון, קיימין לקדמותהון, במיפקהון, מלוות פרעה. כא ואמרו להון, יתגלי ה' עליכון ויתפרע: דאבאישתון ית ריחנא, בעיני פרעה ובעיני עבדוהי, למיתן חרבא בידהון, למקטלנא. כב ותב משה לקדם ה', ואמר: ה', למא אבאישתא לעמא הדין--למא דנן, שלחתני. כג ומעידן דעאלית לוות פרעה, למללא בשמך, אבאיש, לעמא הדין; ושיזבא לא שיזיבתא, ית עמך.