תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כא

א ואילין, דיניא, דתסדר, קודמיהון. ב ארי תזבון עבדא בר ישראל, שית שנין יפלח; ובשביעיתא--ייפוק לבר חורין, מגן. ג אם בלחודוהי ייעול, בלחודוהי ייפוק; אם בעיל איתתא הוא, ותיפוק איתתיה עימיה. ד אם ריבוניה ייתין ליה איתתא, ותליד ליה בנין או בנן--איתתא ובנהא, תהי לריבונה, והוא, ייפוק בלחודוהי. ה ואם מימר יימר, עבדא, רחימנא ית ריבוני, ית איתתי וית בניי; לא אפוק, בר חורין. ו ויקרביניה ריבוניה, לקדם דייניא, ויקרביניה לוות דשא, או דלוות מזוזתא; וירצע ריבוניה ית אודניה במרצעא, ויהי ליה עבד פלח לעלם. {ס}

ז וארי יזבין גבר ית ברתיה, לאמהו--לא תיפוק, כמפקנות עבדיא. ח אם בישת בעיני ריבונה, דיקיימה ליה--ויפרקינה: לגבר אוחרן לית ליה רשו לזבונה, במשלטיה בה. ט ואם לבריה, יקיימינה--כהלכת בנת ישראל, יעביד לה. י אם אוחרנתא, ייסב ליה--זיונה כסותה וענתה, לא ימנע. יא ואם תלת אילין--לא יעביד, לה: ותיפוק מגן, דלא כסף. {ס}

יב דימחי לאנש ויקטליניה, אתקטלא יתקטיל. יג ודלא כמן ליה, ומן קודם ה' אתמסר לידיה--ואשווי לך אתר, דיערוק לתמן. {ס}

יד וארי ירשע גבר על חבריה, למקטליה בנכילו--מן מדבחי, תדבריניה למקטל. {ס}

טו ודימחי לאבוהי ולאימיה, אתקטלא יתקטיל. {ס}

טז ודיגנוב נפשא מבני ישראל ויזבניניה וישתכח בידיה, אתקטלא יתקטיל. {ס}

יז ודילוט לאבוהי ולאימיה, אתקטלא יתקטיל. {ס}

יח וארי ינצון גוברין--וימחי גבר ית חבריה, באבנא או בכורמיזא; ולא ימות, וייפול לבוטלן. יט אם יקום ויהליך בברא, על בורייה--ויהי זכא מחיא: לחוד בוטלניה ייתין, ואגר אסיא ישלים. {ס}

כ וארי ימחי גבר ית עבדיה או ית אמתיה, בשולטן, וימות, תחות ידיה--איתדנא, ייתדן. כא ברם אם יומא או תרין יומין, יתקיים--לא ייתדן, ארי כספיה הוא. {ס}

כב וארי ינצון גוברין, וימחון איתתא מעדיא וייפקון ולדהא, ולא יהי, מותא--אתגבאה יתגבי, כמא דישווי עלוהי בעלה דאיתתא, וייתין, ממימר דייניא. כג ואם מותא, יהי--ותיתין נפשא, חלף נפשא. כד עינא חלף עינא, שינא חלף שינא, ידא חלף ידא, רגלא חלף רגלא. כה כוואה חלף כוואה, פדעא חלף פדעא, משקופי, חלף משקופי. {ס}

כו וארי ימחי גבר ית עינא דעבדיה, או ית עינא דאמתיה--ויחבלינה: לבר חורין יפטריניה, חלף עיניה. כז ואם שינא דעבדיה או שינא דאמתיה, יפיל--לבר חורין יפטריניה, חלף שיניה. {פ}

כח וארי ייגח תורא ית גוברא או ית איתתא, וימות--אתרגמא יתרגים תורא, ולא יתאכיל ית בסריה, ומריה דתורא, יהי זכא. כט ואם תור נגח הוא מאתמלי ומדקמוהי, ואיתסהד במריה ולא נטריה, ויקטול גבר, או איתא--תורא, יתרגים, ואף מריה, יתקטיל. ל אם ממון, ישוון עלוהי--וייתין פורקן נפשיה, ככול דישוון עלוהי. לא או לבר ישראל ייגח תורא, או לבת ישראל ייגח--כדינא הדין, יתעביד ליה. לב אם לעבדא ייגח תורא, או לאמתא--כספא תלתין סילעין, ייתין לריבוניה, ותורא, יתרגים. {ס}

לג וארי יפתח גבר גוב, או ארי יכרי גבר גוב--ולא יכסיניה; וייפול תמן תורא, או חמרא. לד מריה דגובא ישלים, כספא יתיב למרוהי; ומיתא, יהי דיליה. {ס}

לה וארי ייגוף תור דגבר ית תורא דחבריה, וימות--ויזבנון ית תורא חיא, ויפלגון ית כספיה, ואף ית דמי מיתא, יפלגון. לו או אתיידע, ארי תור נגח הוא מאתמלי ומדקמוהי, ולא נטריה, מריה--שלמא ישלים תורא חלף תורא, ומיתא יהי דיליה. {ס}

לז ארי יגנוב גבר תור או אימר, וייכסיניה או יזבניניה--חמשא תורין, ישלים חלף תורא, וארבע ענא, חלף אימרא.