תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ג

א ומשה, הוה רעי ית ענא דיתרו חמוהי--רבא דמדיין; ודבר ית ענא לאתר שפר רעיא למדברא, ואתא לטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה' לחורב. ב ואתגלי מלאכא דה' ליה, בשלהובית אישתא--מגו אסנא; וחזא, והא אסנא בער באישתא, ואסנא, לייתוהי מתאכיל. ג ואמר משה--אתפני כען ואחזי, ית חזוונא רבא הדין: מדין, לא מיתוקד אסנא. ד וחזא ה', ארי אתפני למחזי; וקרא ליה ה' מגו אסנא, ואמר משה משה--ואמר האנא. ה ואמר, לא תקרב הלכא; שרי סינך, מעל רגלך--ארי אתרא דאת קאים עלוהי, אתר קדיש הוא. ו ואמר, אנא אלהא דאבוך, אלהיה דאברהם אלהיה דיצחק, ואלהיה דיעקוב; וכבשינון משה, לאפוהי, ארי דחיל, מלאסתכלא בצית יקרא דה'. ז ואמר ה', מגלא גלי קודמיי שיעבוד עמי דבמצריים; וית קבילתהון שמיע קודמיי מן קודם מפלחיהון, ארי גלי קודמיי כיביהון. ח ואתגליתי לשיזבותהון מידא דמצראי, ולאסקותהון מן ארעא ההיא, לארע טבא ופתיא, לארע עבדא חלב ודבש--לאתר כנענאי, וחיתאי, ואמוראי ופריזאי, וחיוואי ויבוסאי. ט וכען, הא קבילת בני ישראל עאלת לקדמיי; ואף גלי קודמיי, דוחקא, דמצראי, דחקין להון. י וכען איתא, ואשלחינך לוות פרעה; ואפיק ית עמי בני ישראל, ממצריים. יא ואמר משה, קודם ה', מאן אנא, ארי איזיל לוות פרעה; וארי אפיק ית בני ישראל, ממצריים. יב ואמר, ארי יהי מימרי בסעדך, ודין לך אתא, ארי אנא שלחתך: באפקותך ית עמא, ממצריים, תפלחון קודם ה', על טורא הדין. יג ואמר משה קודם ה', הא אנא אתי לוות בני ישראל, ואימר להון, אלהא דאבהתכון שלחני לוותכון; ויימרון לי מאן שמיה, מא אימר להון. יד ואמר ה' למשה, אהיה אשר אהיה; ואמר, כדנן תימר לבני ישראל, אהיה, שלחני לוותכון. טו ואמר עוד ה' למשה, כדנן תימר לבני ישראל, ה' אלהא דאבהתכון אלהיה דאברהם אלהיה דיצחק ואלהיה דיעקוב, שלחני לוותכון; דין שמי לעלם, ודין דוכרני לכל דר ודר. טז איזיל ותכנוש ית סבי ישראל, ותימר להון ה' אלהא דאבהתכון אתגלי לי, אלהיה דאברהם יצחק ויעקוב, למימר: מדכר דכירנא יתכון, וית דאתעביד לכון במצריים. יז ואמרית, אסיק יתכון משיעבוד מצראי, לארע כנענאי וחיתאי, ואמוראי ופריזאי וחיוואי ויבוסאי--לארע עבדא חלב, ודבש. יח ויקבלון, מינך; ותיתי את וסבי ישראל לוות מלכא דמצריים, ותימרון ליה ה' אלהא דיהודאי אתקרי עלנא, וכען ניזיל כען מהלך תלתא יומין במדברא, ונדבח קודם ה' אלהנא. יט וקדמיי גלי--ארי לא ישבוק יתכון מלכא דמצריים, למיזל: ולא, מן קודם דחיליה תקיף. כ ואשלח ית מחת גבורתי, ואמחי ית מצראי, בכול פרישתיי, דאעביד ביניהון; ובתר כין, ישלח יתכון. כא ואתין ית עמא הדין לרחמין, בעיני מצראי; ויהי ארי תהכון, לא תהכון ריקנין. כב ותשאל איתתא משיבבתה ומקריבת ביתה, מנין דכסף ומנין דדהב ולבושין; ותשוון, על בניכון ועל בנתכון, ותרוקנון, ית מצריים.