תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ח

א ואמר ה', למשה, אימר לאהרון ארים ית ידך בחוטרך, על נהריא על אריתיא ועל אגמיא; ואסיק ית עורדעניא, על ארעא דמצריים. ב וארים אהרון ית ידיה, על מיא דמצראי; וסליקו, עורדעניא, וחפו, ית ארעא דמצריים. ג ועבדו כין חרשיא, בלחשיהון; ואסיקו ית עורדעניא, על ארעא דמצריים. ד וקרא פרעה למשה ולאהרון, ואמר צלו קודם ה', ויעדי עורדעניא, מיני ומעמי; ואשלח, ית עמא, וידבחון, קודם ה'. ה ואמר משה לפרעה, שאל לך גבורא הב לך זמן, לאימתי אצלי עלך ועל עבדך ועל עמך, לשיצאה עורדעניא מינך ומבתך: לחוד דבנהרא, ישתארון. ו ואמר, למחר; ואמר, כפתגמך--בדיל דתידע, ארי לית כה' אלהנא. ז ויעדון עורדעניא, מינך ומבתך, ומעבדך, ומעמך: לחוד דבנהרא, ישתארון. ח ונפק משה ואהרון, מלוות פרעה; וצלי משה קודם ה', על עיסק עורדעניא דשווי לפרעה. ט ועבד ה', כפתגמא דמשה; ומיתו, עורדעניא, מן בתיא מן דרתא, ומן חקלתא. י וכנשו יתהון, דגורין דגורין; וסריאו, על ארעא. יא וחזא פרעה, ארי הות רווחתא, ויקר ית ליביה, ולא קביל מינהון: כמא דמליל ה'. {ס}

יב ואמר ה', למשה, אימר לאהרון, ארים ית חוטרך ומחי ית עפרא דארעא; ויהי לקלמתא, בכל ארעא דמצריים. יג ועבדו כין, וארים אהרון ית ידיה בחוטריה ומחא ית עפרא דארעא, והות קלמתא, באנשא ובבעירא: כל עפרא דארעא הות קלמתא, בכל ארעא דמצריים. יד ועבדו כין חרשיא בלחשיהון לאפקא ית קלמתא, ולא יכילו; והות, קלמתא, באנשא, ובבעירא. טו ואמרו חרשיא לפרעה, מחא מן קודם ה' היא; ואיתקף ליבא דפרעה ולא קביל מינהון, כמא דמליל ה'. {ס}

טז ואמר ה' למשה, אקדים בצפרא ואתעתד קודם פרעה--הא, נפיק למיא; ותימר ליה, כדנן אמר ה', שלח עמי, ויפלחון קודמיי. יז ארי אם לייתך, משלח ית עמי--האנא משלח בך ובעבדך ובעמך ובבתך, ית ערובא; ויתמלון בתי מצריים, ית ערובא, ואף ארעא, דאינון עלה. יח ואפריש ביומא ההוא ית ארעא דגושן, דעמי שרי עלה, בדיל דלא למהוי תמן, ערובא--בדיל דתידע, ארי אנא ה' שליט בגו ארעא. יט ואשווי פורקן לעמי, ועל עמך אייתי מחא; למחר יהי, אתא הדין. כ ועבד ה', כין, ואתא ערובא תקיף, לבית פרעה ולבית עבדוהי; ובכל ארעא דמצריים אתחבלת ארעא, מן קודם ערובא. כא וקרא פרעה, למשה ולאהרון; ואמר, איזילו דבחו קודם אלהכון--בארעא. כב ואמר משה, לא תקין למעבד כין, ארי בעירא דמצראי דחלין ליה, מיניה אנחנא נסבין לדבחא קודם ה' אלהנא: הא נדבח ית בעירא דמצראי דחלין ליה, ואינון יהון חזן--הלא יימרון למרגמנא. כג מהלך תלתא יומין, ניזיל במדברא; ונדבח קודם ה' אלהנא, כמא דיימר לנא. כד ואמר פרעה, אנא אשלח יתכון ותדבחון קודם ה' אלהכון במדברא--לחוד ארחקא לא תרחקון, למיזל; צלו, עליי. כה ואמר משה, הא אנא נפיק מעימך ואצלי קודם ה', ויעדי ערובא מפרעה מעבדוהי ומעמיה, מחר: לחוד, לא יוסיף פרעה לשקרא, בדיל דלא לשלחא ית עמא, לדבחא קודם ה'. כו ונפק משה, מלוות פרעה; וצלי, קודם ה'. כז ועבד ה', כפתגמא דמשה, ואעדי ערובא, מפרעה מעבדוהי ומעמיה: לא אשתאר, חד. כח ויקר פרעה ית ליביה, אף בזמנא הדא; ולא שלח, ית עמא. {פ}