תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ל

א ותעביד מדבחא, לאקטרא עלוהי קטורת בוסמין; דאעי שיטין, תעביד יתיה. ב אמתא אורכיה ואמתא פותייה, מרובע יהי, ותרתין אמין, רומיה; מיניה, קרנוהי. ג ותחפי יתיה דהב דכי, ית איגריה וית כותלוהי סחור סחור--וית קרנוהי; ותעביד ליה זיר דדהב, סחור סחור. ד ותרתין עזקן דדהב תעביד ליה מלרע לזיריה, על תרתין זווייתיה--תעביד, על תרין סטרוהי; ויהי לאתרא לאריחיא, למיטל יתיה בהון. ה ותעביד ית אריחיא, דאעי שיטין; ותחפי יתהון, דהבא. ו ותיתין יתיה קודם פרוכתא, דעל ארונא דסהדותא--קודם כפורתא, דעל סהדותא, דאזמין מימרי לך, תמן. ז ויקטר עלוהי אהרון, קטורת בוסמין; בצפר בצפר, באתקנותיה ית בוציניא--יקטרינה. ח ובאדלקות אהרון ית בוציניא בין שמשיא, יקטרינה--קטורת בוסמין תדירא קודם ה', לדריכון. ט לא תסקון עלוהי קטורת בוסמין נוכראין, ועלתא ומנחתא; ונסכא, לא תנסכון עלוהי. י ויכפר אהרון על קרנתיה, חדא בשתא: מדם חטאת כיפוריא, חדא בשתא יכפר עלוהי לדריכון--קודש קודשין הוא, קודם ה'. {פ}

יא ומליל ה', עם משה למימר. יב ארי תקביל ית חושבן בני ישראל, למנייניהון, וייתנון גבר פורקן נפשיה קודם ה', כד תמני יתהון; ולא יהי בהון מותא, כד תמני יתהון. יג דין ייתנון, כל דעבר על מנייניא--פלגות סלעא, בסלעי קודשא: עסרין מעין, סלעא--פלגות סלעא, אפרשותא קודם ה'. יד כול, דעבר על מנייניא, מבר עסרין שנין, ולעילא--ייתין, אפרשותא קודם ה'. טו דעתיר לא יסגי, ודמסכין לא יזער, מפלגות, סלעא--למיתן ית אפרשותא קודם ה', לכפרא על נפשתכון. טז ותיסב ית כסף כיפוריא, מן בני ישראל, ותיתין יתיה, על פולחן משכן זמנא; ויהי לבני ישראל לדוכרנא קודם ה', לכפרא על נפשתכון. {פ}

יז ומליל ה', עם משה למימר. יח ותעביד כיורא דנחשא, ובסיסיה דנחשא--לקידוש; ותיתין יתיה, בין משכן זמנא ובין מדבחא, ותיתין תמן, מיא. יט ויקדשון אהרון ובנוהי, מיניה, ית ידיהון, וית רגליהון. כ במיעלהון למשכן זמנא, יקדשון מיא--ולא ימותון; או במקרבהון למדבחא לשמשא, לאסקא קורבנא קודם ה'. כא ויקדשון ידיהון ורגליהון, ולא ימותון; ותהי להון קיים עלם ליה ולבנוהי, לדריהון. {פ}

כב ומליל ה', עם משה למימר. כג ואת סב לך, בוסמין רישא, מירא דכיא מתקל חמיש מאה, וקינמון בשם פלגותיה מתקל מאתן וחמשין; וקני בוסמא, מתקל מאתן וחמשין. כד וקציעתא, מתקל חמיש מאה בסלעי קודשא; ומשח זיתא, מלי הינא. כה ותעביד יתיה, משח רבות קודשא--בוסם מבוסם, עובד בוסמנו; משח רבות קודשא, יהי. כו ותרבי ביה, ית משכן זמנא, וית, ארונא דסהדותא. כז וית פתורא, וית כל מנוהי, וית מנרתא, וית מנהא; וית, מדבחא דקטורת בוסמיא. כח וית מדבחא דעלתא, וית כל מנוהי; וית כיורא, וית בסיסיה. כט ותקדיש יתהון, ויהון קודש קודשין; כל דיקרב בהון, יתקדש. ל וית אהרון וית בנוהי, תרבי; ותקדיש יתהון, לשמשא קודמיי. לא ועם בני ישראל, תמליל למימר: משח רבות קודשא יהי דין, קודמיי--לדריכון. לב על בסרא דאנשא, לא ייתסך, ובדמותיה, לא תעבדון כוותיה; קודשא הוא, קודשא יהי לכון. לג גבר דיבסים דכוותיה, ודייתין מיניה על חילוניי--וישתיצי, מעמיה. {ס}

לד ואמר ה' למשה סב לך בוסמין, נטופא וטופרא וחלבונתא, בוסמין, ולבונתא דכיתא: מתקל במתקל, יהי. לה ותעביד יתה קטורת בוסמין, בוסם עובד בוסמנו, מערב, דכי לקודשא. לו ותשחוק מינה, ותדיק, ותיתין מינה קודם סהדותא במשכן זמנא, דאזמין מימרי לך תמן; קודש קודשין, תהי לכון. לז וקטורת בוסמין, דתעביד--בדמותה, לא תעבדון לכון; קודשא תהי לך, קודם ה'. לח גבר דיעביד דכוותה, לארחא בה--וישתיצי, מעמיה. {ס}