תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כג

א לא תקביל, שימע דשקר; לא תשווי ידך עם חייבא, למהוי ליה סהיד שקר. ב לא תהי בתר סגיאי, לאבאשא; ולא תתמנע מלאלפא מא דבעינך על דינא, בתר סגיאי--שלים דינא. ג ועל מסכינא, לא תרחים בדיניה. {ס}

ד ארי תערע תורא דסנאך, או חמריה--דטעי: אתבא תתיביניה, ליה. {ס}

ה ארי תחזי חמרא דסנאך, רביע תחות טועניה, ותתמנע, מלמשקל ליה--משבק תשבוק מא דבליבך עלוהי, ותפריק עימיה. {ס}

ו לא תצלי דין מסכינך, בדיניה. ז מפתגמא דשקרא, הוי רחיק; ודזכי ודנפק דכי מן דינא לא תקטול, ארי לא אזכי חייבא. ח ושוחדא, לא תקביל: ארי שוחדא מעוור עיני חכימין, ומקלקיל פתגמין תריצין. ט ולגיורא, לא תעיקון; ואתון, ידעתון ית נפשא דגיורא--ארי דיירין הוויתון, בארעא דמצריים. י ושית שנין, תזרע ית ארעך; ותכנוש, ית עללתה. יא ושביעיתא תשמטינה ותרטשינה, וייכלון מסכיני עמך, ושארהון, תיכול חית ברא; כין תעביד לכרמך, לזיתך. יב שיתא יומין תעביד עובדך, וביומא שביעאה תנוח--בדיל דינוח, תורך וחמרך, וישקוט בר אמתך, וגיורא. יג ובכול דאמרית לכון, תסתמרון; ושום טעוות עממיא לא תדכרון, לא ישתמע על פומכון. יד תלת זמנין, תיחגון קודמיי בשתא. טו ית חגא דפטיריא, תיטר--שבעא יומין תיכול פטירא כמא דפקידתך לזמן ירחא דאביבא, ארי ביה נפקתא ממצריים; ולא ייתחזון קודמיי, ריקנין. טז וחגא דחצדא ביכורי עובדך, דתזרע בחקלא; וחגא דכנשא במיפקה דשתא, במכנשך ית עובדך מן חקלא. יז תלת זמנין, בשתא--ייתחזון, כל דכורך, קודם, ריבון עלמא ה'. יח לא תיכוס על חמיע, דם פסחי; ולא יביתון בר ממדבחא תרבי נכסת חגא, עד צפרא. יט ריש, ביכורי ארעך, תייתי, לבית מקדשא דה' אלהך; לא תיכלון בסר, בחלב. {פ}

כ הא אנא שלח מלאכא, קודמך, למיטרך, באורחא; ולאעלותך, לאתרא דאתקינית. כא אסתמר מן קודמוהי וקביל למימריה, לא תסריב לקבליה: ארי לא ישבוק לחוביכון, ארי בשמי מימריה. כב ארי אם קבלא תקביל, למימריה, ותעביד, כול דאמליל--ואסני, ית סנאך, ואעיק, לדמעיקין לך. כג ארי יהך מלאכי, קודמך, ויעילינך לוות אמוראי וחיתאי, ופריזאי וכנענאי חיוואי ויבוסאי; ואשיצינון. כד לא תסגוד לטעוותהון ולא תפלחינין, ולא תעביד כעובדיהון: ארי פגרא תפגרינון, ותברא תתבר קמתהון. כה ותפלחון, קודם ה' אלהכון, ויבריך ית מיכלך, וית משתייך; ואעדי מרעין בישין, מבינך. {ס}

כו לא תהי תכלא ועקרא, בארעך; ית מניין יומך, אשלים. כז ית אימתי, אשלח קודמך, ואשגיש ית כל עמא, דאת אתי לאגחא קרבא בהון; ואמסר ית כל בעלי דבבך קודמך, מחזרי קדל. כח ואשלח ית ערעיתא, קודמך; ותתריך, ית חיוואי ית כנענאי וית חיתאי--מן קודמך. כט לא אתריכינון מן קודמך, בשתא חדא: דלמא תהי ארעא צדיא, ותסגי עלך חית ברא. ל זעיר זעיר אתריכינון, מן קודמך, עד דתסגי, ותחסין ית ארעא. לא ואשווי ית תחומך, מימא דסוף ועד ימא דפלשתאי, וממדברא, עד פרת: ארי אמסר בידכון, ית יתבי ארעא, ותתריכינון, מן קודמך. לב לא תגזר להון ולטעוותהון, קיים. לג לא ייתבון בארעך, דלמא יחייבון יתך קודמיי: ארי תפלח ית טעוותהון, ארי יהון לך לתקלא. {פ}