תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק לו

א ויקחו, עם-הארץ, את-יהואחז, בן-יאשייהו; וימליכוהו תחת-אביו, בירושלים. ב בן-שלוש ועשרים שנה, יואחז במולכו; ושלושה חודשים, מלך בירושלים. ג ויסירהו מלך-מצריים, בירושלים; ויענוש, את-הארץ, מאה כיכר-כסף, וכיכר זהב. ד וימלך מלך-מצריים את-אליקים אחיו, על-יהודה וירושלים, ויסב את-שמו, יהויקים; ואת-יואחז אחיו לקח נכו, ויביאהו מצריימה. {פ}

ה בן-עשרים וחמש שנה, יהויקים במולכו, ואחת עשרה שנה, מלך בירושלים; ויעש הרע, בעיני יהוה אלוהיו. ו עליו עלה, נבוכדנאצר מלך בבל; ויאסרהו, בנחושתיים, להוליכו, בבלה. ז ומכלי בית יהוה, הביא נבוכדנאצר לבבל; וייתנם בהיכלו, בבבל. ח ויתר דברי יהויקים ותועבותיו אשר-עשה, והנמצא עליו--הנם כתובים על-ספר מלכי ישראל, ויהודה; וימלוך יהויכין בנו, תחתיו. {פ}

ט בן-שמונה שנים, יהויכין במולכו, ושלושה חודשים ועשרת ימים, מלך בירושלים; ויעש הרע, בעיני יהוה. י ולתשובת השנה, שלח המלך נבוכדנאצר, ויביאהו בבלה, עם-כלי חמדת בית-יהוה; וימלך את-צדקייהו אחיו, על-יהודה וירושלים. {פ}

יא בן-עשרים ואחת שנה, צדקייהו במולכו; ואחת עשרה שנה, מלך בירושלים. יב ויעש הרע, בעיני יהוה אלוהיו: לא נכנע, מלפני ירמיהו הנביא--מפי יהוה. יג וגם במלך נבוכדנאצר, מרד, אשר השביעו, באלוהים; ויקש את-עורפו, ויאמץ את-לבבו, משוב, אל-יהוה אלוהי ישראל. יד גם כל-שרי הכוהנים והעם, הרבו למעול-מעל, ככול, תועבות הגויים; ויטמאו את-בית יהוה, אשר הקדיש בירושלים. טו וישלח יהוה אלוהי אבותיהם עליהם, ביד מלאכיו--השכם ושלוח: כי-חמל על-עמו, ועל-מעונו. טז ויהיו מלעיבים, במלאכי האלוהים, ובוזים דבריו, ומיתעתעים בנביאיו: עד עלות חמת-יהוה, בעמו--עד-לאין מרפא. יז ויעל עליהם את-מלך כשדים, ויהרוג בחוריהם בחרב בבית מקדשם, ולא חמל על-בחור ובתולה, זקן וישש: הכול, נתן בידו. יח וכול כלי בית האלוהים, הגדולים והקטנים, ואוצרות בית יהוה, ואוצרות המלך ושריו--הכול, הביא בבל. יט וישרפו, את-בית האלוהים, וינתצו, את חומת ירושלים; וכל-ארמנותיה שרפו באש, וכל-כלי מחמדיה להשחית. כ ויגל השארית מן-החרב, אל-בבל; ויהיו-לו ולבניו לעבדים, עד-מלוך מלכות פרס. כא למלאות דבר-יהוה בפי ירמיהו, עד-רצתה הארץ את-שבתותיה: כל-ימי הושמה שבתה, למלאות שבעים שנה. {ס} כב ובשנת אחת, לכורש מלך פרס, לכלות דבר-יהוה, בפי ירמיהו--העיר יהוה, את-רוח כורש מלך-פרס, ויעבר-קול בכל-מלכותו, וגם-במכתב לאמור. {ס} כג כה-אמר כורש מלך פרס, כל-ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלוהי השמיים, והוא-פקד עליי לבנות-לו בית, בירושלים אשר ביהודה: מי-בכם מכל-עמו, יהוה אלוהיו עימו--ויעל. {ש}