תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק לה

א ויעש יאשייהו בירושלים פסח, ליהוה; וישחטו הפסח, בארבעה עשר לחודש הראשון. ב ויעמד הכוהנים, על־משמרותם; ויחזקם, לעבודת בית יהוה. {ס} ג ויאמר ללויים המבינים לכל־ישראל הקדושים ליהוה, תנו את־ארון־הקודש בבית אשר בנה שלמה בן־דויד מלך ישראל--אין־לכם משא, בכתף; עתה, עבדו את־יהוה אלוהיכם, ואת, עמו ישראל. ד והכינו לבית־אבותיכם, כמחלקותיכם--בכתב, דויד מלך ישראל, ובמכתב, שלמה בנו. ה ועמדו בקודש, לפלוגות בית האבות, לאחיכם, בני העם--וחלוקת בית־אב, ללויים. ו ושחטו, הפסח; והתקדשו והכינו לאחיכם, לעשות כדבר־יהוה ביד־משה. {פ}

ז וירם יאשייהו לבני העם צאן כבשים ובני־עיזים, הכול לפסחים, לכל־הנמצא למספר שלושים אלף, ובקר שלושת אלפים: אלה, מרכוש המלך. {ס} ח ושריו לנדבה לעם, לכוהנים וללויים--הרימו: חלקייה וזכריהו ויחיאל, נגידי בית האלוהים, לכוהנים נתנו לפסחים אלפיים ושש מאות, ובקר שלוש מאות. ט וכנניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו, וחשביהו ויעיאל ויוזבד--שרי הלויים: הרימו ללויים לפסחים חמשת אלפים, ובקר חמש מאות. י ותיכון, העבודה; ויעמדו הכוהנים על־עומדם והלויים על־מחלקותם, כמצות המלך. יא וישחטו, הפסח; ויזרקו הכוהנים מידם, והלויים מפשיטים. יב ויסירו העולה לתיתם למפלגות לבית־אבות, לבני העם, להקריב ליהוה, ככתוב בספר משה; וכן, לבקר. יג ויבשלו הפסח באש, כמשפט; והקודשים בישלו, בסירות ובדוודים ובצלחות, ויריצו, לכל־בני העם. יד ואחר, הכינו להם ולכוהנים--כי הכוהנים בני אהרון, בהעלות העולה והחלבים עד־לילה; והלויים הכינו להם, ולכוהנים בני אהרון. טו והמשוררים בני־אסף על־מעמדם, כמצות דויד ואסף והימן וידותון חוזה המלך, והשוערים, לשער ושער: אין להם, לסור מעל עבודתם--כי־אחיהם הלויים, הכינו להם. טז ותיכון כל־עבודת יהוה ביום ההוא, לעשות הפסח, והעלות עולות, על מזבח יהוה--כמצות, המלך יאשייהו. יז ויעשו בני־ישראל הנמצאים את־הפסח, בעת ההיא, ואת־חג המצות, שבעת ימים. יח ולא־נעשה פסח כמוהו בישראל, מימי שמואל הנביא; וכל־מלכי ישראל לא־עשו כפסח אשר־עשה יאשייהו והכוהנים והלויים וכל־יהודה, וישראל הנמצא, ויושבי, ירושלים. {ס} יט בשמונה עשרה שנה, למלכות יאשייהו--נעשה, הפסח הזה. כ אחרי כל־זאת, אשר הכין יאשייהו את־הבית, עלה נכו מלך־מצריים להילחם בכרכמיש, על־פרת; וייצא לקראתו, יאשייהו. כא וישלח אליו מלאכים לאמור מה־לי ולך מלך יהודה, לא־עליך אתה היום כי אל־בית מלחמתי, ואלוהים, אמר לבהלני: חדל־לך מאלוהים אשר־עימי, ואל־ישחיתך. כב ולא־הסב יאשייהו פניו ממנו, כי להילחם־בו התחפש, ולא שמע אל־דברי נכו, מפי אלוהים; ויבוא, להילחם בבקעת מגידו. כג ויורו, היורים, למלך, יאשייהו; ויאמר המלך לעבדיו העבירוני, כי הוחליתי מאוד. כד ויעבירוהו עבדיו מן־המרכבה, וירכיבוהו על רכב המשנה אשר־לו, ויוליכוהו ירושלים, וימת וייקבר בקברות אבותיו; וכל־יהודה, וירושלים, מתאבלים, על־יאשייהו. {פ}

כה ויקונן ירמיהו, על־יאשייהו, ויאמרו כל־השרים והשרות בקינותיהם על־יאשייהו עד־היום, וייתנום לחוק על־ישראל; והנם כתובים, על־הקינות. כו ויתר דברי יאשייהו, וחסדיו--ככתוב, בתורת יהוה. כז ודבריו, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, על־ספר מלכי־ישראל ויהודה.