תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק ה

א ותשלם, כל-המלאכה, אשר-עשה שלמה, לבית יהוה; {ס} ויבא שלמה את-קודשי דויד אביו, ואת-הכסף ואת-הזהב ואת-כל-הכלים--נתן, באוצרות בית האלוהים. {פ}

ב אז יקהל שלמה את-זקני ישראל, ואת-כל-ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל--אל-ירושלים: להעלות את-ארון ברית-יהוה, מעיר דויד--היא ציון. ג וייקהלו אל-המלך כל-איש ישראל, בחג: הוא, החודש השביעי. ד ויבואו, כול זקני ישראל; וישאו הלויים, את-הארון. ה ויעלו את-הארון ואת-אוהל מועד, ואת-כל-כלי הקודש אשר באוהל: העלו אותם, הכוהנים הלויים. ו והמלך שלמה, וכל-עדת ישראל הנועדים עליו--לפני הארון: מזבחים צאן ובקר, אשר לא-ייספרו ולא יימנו מרוב. ז ויביאו הכוהנים את-ארון ברית-יהוה אל-מקומו, אל-דביר הבית--אל-קודש הקודשים: אל-תחת, כנפי הכרובים. ח ויהיו הכרובים פורשים כנפיים, על-מקום הארון; ויכסו הכרובים על-הארון ועל-בדיו, מלמעלה. ט ויאריכו, הבדים, וייראו ראשי הבדים מן-הארון על-פני הדביר, ולא ייראו החוצה; ויהי-שם, עד היום הזה. י אין, בארון--רק שני הלוחות, אשר-נתן משה בחורב: אשר כרת יהוה עם-בני ישראל, בצאתם ממצריים. {פ}

יא ויהי, בצאת הכוהנים מן-הקודש: כי כל-הכוהנים הנמצאים, התקדשו--אין, לשמור למחלקות. יב והלויים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון ולבניהם ולאחיהם מלובשים בוץ, במצלתיים ובנבלים וכינורות, עומדים, מזרח למזבח; ועימהם כוהנים למאה ועשרים, מחצרים בחצוצרות. יג ויהי כאחד למחצרים ולמשוררים להשמיע קול-אחד, להלל ולהודות ליהוה, וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתיים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב, כי לעולם חסדו; והבית מלא ענן, בית יהוה. יד ולא-יכלו הכוהנים לעמוד לשרת, מפני הענן: כי-מלא כבוד-יהוה, את-בית האלוהים. {פ}