תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק ה

א ותשלם, כל־המלאכה, אשר־עשה שלמה, לבית יהוה; {ס} ויבא שלמה את־קודשי דויד אביו, ואת־הכסף ואת־הזהב ואת־כל־הכלים--נתן, באוצרות בית האלוהים. {פ}

ב אז יקהל שלמה את־זקני ישראל, ואת־כל־ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל--אל־ירושלים: להעלות את־ארון ברית־יהוה, מעיר דויד--היא ציון. ג וייקהלו אל־המלך כל־איש ישראל, בחג: הוא, החודש השביעי. ד ויבואו, כול זקני ישראל; וישאו הלויים, את־הארון. ה ויעלו את־הארון ואת־אוהל מועד, ואת־כל־כלי הקודש אשר באוהל: העלו אותם, הכוהנים הלויים. ו והמלך שלמה, וכל־עדת ישראל הנועדים עליו--לפני הארון: מזבחים צאן ובקר, אשר לא־ייספרו ולא יימנו מרוב. ז ויביאו הכוהנים את־ארון ברית־יהוה אל־מקומו, אל־דביר הבית--אל־קודש הקודשים: אל־תחת, כנפי הכרובים. ח ויהיו הכרובים פורשים כנפיים, על־מקום הארון; ויכסו הכרובים על־הארון ועל־בדיו, מלמעלה. ט ויאריכו, הבדים, וייראו ראשי הבדים מן־הארון על־פני הדביר, ולא ייראו החוצה; ויהי־שם, עד היום הזה. י אין, בארון--רק שני הלוחות, אשר־נתן משה בחורב: אשר כרת יהוה עם־בני ישראל, בצאתם ממצריים. {פ}

יא ויהי, בצאת הכוהנים מן־הקודש: כי כל־הכוהנים הנמצאים, התקדשו--אין, לשמור למחלקות. יב והלויים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון ולבניהם ולאחיהם מלובשים בוץ, במצלתיים ובנבלים וכינורות, עומדים, מזרח למזבח; ועימהם כוהנים למאה ועשרים, מחצרים בחצוצרות. יג ויהי כאחד למחצרים ולמשוררים להשמיע קול־אחד, להלל ולהודות ליהוה, וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתיים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב, כי לעולם חסדו; והבית מלא ענן, בית יהוה. יד ולא־יכלו הכוהנים לעמוד לשרת, מפני הענן: כי־מלא כבוד־יהוה, את־בית האלוהים. {פ}