תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק י

א וילך רחבעם, שכמה: כי שכם באו כל־ישראל, להמליך אותו. ב ויהי כשמוע ירובעם בן־נבט, והוא במצריים, אשר ברח, מפני שלמה המלך--וישב ירובעם, ממצריים. ג וישלחו, ויקראו־לו, ויבוא ירובעם, וכל־ישראל; וידברו, אל־רחבעם לאמור. ד אביך, הקשה את־עולנו; ועתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר־נתן עלינו--ונעבדך. ה ויאמר אליהם, עוד שלושת ימים--ושובו אליי; וילך, העם. {ס} ו וייוועץ המלך רחבעם, את־הזקנים אשר־היו עומדים לפני שלמה אביו, בהיותו חי, לאמור: איך אתם נועצים, להשיב לעם־הזה דבר. ז וידברו אליו לאמור, אם־תהיה לטוב להעם הזה ורציתם, ודיברת אליהם, דברים טובים--והיו לך עבדים, כל־הימים. ח ויעזוב את־עצת הזקנים, אשר יעצוהו; וייוועץ, את־הילדים אשר גדלו איתו, העומדים, לפניו. ט ויאמר אליהם, מה אתם נועצים, ונשיב דבר, את־העם הזה: אשר דיברו אליי, לאמור, הקל מן־העול, אשר־נתן אביך עלינו. י וידברו איתו, הילדים אשר גדלו איתו לאמור, כה־תאמר לעם אשר־דיברו אליך לאמור אביך הכביד את־עולנו, ואתה הקל מעלינו: כה תאמר אליהם, קוטוני עבה ממותני אבי. יא ועתה, אבי העמיס עליכם עול כבד, ואני, אוסיף על־עולכם: אבי, ייסר אתכם בשוטים, ואני, בעקרבים. {פ}

יב ויבוא ירובעם וכל־העם אל־רחבעם, ביום השלישי, כאשר דיבר המלך לאמור, שובו אליי ביום השלישי. יג ויענם המלך, קשה; ויעזוב המלך רחבעם, את עצת הזקנים. יד וידבר אליהם, כעצת הילדים לאמור, אכביד את־עולכם, ואני אוסיף עליו: אבי, ייסר אתכם בשוטים, ואני, בעקרבים. טו ולא־שמע המלך, אל־העם: כי־הייתה נסיבה, מעם האלוהים--למען הקים יהוה את־דברו אשר דיבר ביד אחייהו השלוני, אל־ירובעם בן־נבט. טז וכל־ישראל, כי לא־שמע המלך להם, וישיבו העם את־המלך לאמור מה־לנו חלק בדויד ולא־נחלה בבן־ישי איש לאוהליך ישראל, עתה ראה ביתך דויד; וילך כל־ישראל, לאוהליו. {ס} יז ובני ישראל, היושבים בערי יהודה--וימלוך עליהם, רחבעם. יח וישלח המלך רחבעם, את־הדורם אשר על־המס, וירגמו־בו בני־ישראל אבן, וימות; {ס} והמלך רחבעם, התאמץ לעלות במרכבה, לנוס, ירושלים. {ס} יט ויפשעו ישראל בבית דויד, עד היום הזה.