תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק לג

א בן־שתים עשרה שנה, מנשה במולכו; וחמישים וחמש שנה, מלך בירושלים. ב ויעש הרע, בעיני יהוה: כתועבות, הגויים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל. ג וישב, וייבן את־הבמות, אשר ניתץ, יחזקייהו אביו; ויקם מזבחות לבעלים, ויעש אשרות, וישתחו לכל־צבא השמיים, ויעבוד אותם. ד ובנה מזבחות, בבית יהוה, אשר אמר יהוה, בירושלים יהיה־שמי לעולם. ה וייבן מזבחות, לכל־צבא השמיים, בשתי, חצרות בית־יהוה. ו והוא העביר את־בניו באש, בגיא בן־הינום, ועונן וניחש וכישף, ועשה אוב ויידעוני: הרבה, לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו. ז וישם, את־פסל הסמל אשר עשה--בבית האלוהים, אשר אמר אלוהים אל־דויד ואל־שלמה בנו, בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכול שבטי ישראל, אשים את־שמי לעילום. ח ולא אוסיף, להסיר את־רגל ישראל, מעל האדמה, אשר העמדתי לאבותיכם: רק אם־ישמרו לעשות, את כל־אשר ציוויתים, לכל־התורה והחוקים והמשפטים, ביד־משה. ט ויתע מנשה, את־יהודה ויושבי ירושלים: לעשות רע--מן־הגויים, אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל. {פ}

י וידבר יהוה אל־מנשה ואל־עמו, ולא הקשיבו. יא ויבא יהוה עליהם, את־שרי הצבא אשר למלך אשור, וילכדו את־מנשה, בחוחים; ויאסרוהו, בנחושתיים, ויוליכוהו, בבלה. יב וכהצר לו--חילה, את־פני יהוה אלוהיו; וייכנע מאוד, מלפני אלוהי אבותיו. יג ויתפלל אליו, וייעתר לו וישמע תחינתו, וישיבהו ירושלים, למלכותו; ויידע מנשה, כי יהוה הוא האלוהים. יד ואחרי־כן בנה חומה חיצונה לעיר־דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים, וסבב לעופל, ויגביההא, מאוד; וישם שרי־חיל בכל־הערים הבצורות, ביהודה. טו ויסר את־אלוהי הנכר ואת־הסמל, מבית יהוה, וכל־המזבחות אשר בנה בהר בית־יהוה, ובירושלים; וישלך, חוצה לעיר. טז וייבן, את־מזבח יהוה, ויזבח עליו, זבחי שלמים ותודה; ויאמר, ליהודה, לעבוד, את־יהוה אלוהי ישראל. יז אבל עוד העם, זובחים בבמות: רק, ליהוה אלוהיהם. יח ויתר דברי מנשה, ותפילתו אל־אלוהיו, ודברי החוזים, המדברים אליו בשם יהוה אלוהי ישראל--הנם, על־דברי מלכי ישראל. יט ותפילתו והיעתר־לו, וכל־חטאתו ומעלו, והמקומות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסילים, לפני היכנעו--הנם כתובים, על דברי חוזיי. כ וישכב מנשה עם־אבותיו, ויקברוהו ביתו; וימלוך אמון בנו, תחתיו. {פ}

כא בן־עשרים ושתיים שנה, אמון במולכו; ושתיים שנים, מלך בירושלים. כב ויעש הרע בעיני יהוה, כאשר עשה מנשה אביו; ולכל־הפסילים, אשר עשה מנשה אביו--זיבח אמון, ויעבדם. כג ולא נכנע מלפני יהוה, כהיכנע מנשה אביו: כי הוא אמון, הרבה אשמה. כד ויקשרו עליו עבדיו, וימיתוהו בביתו. כה ויכו, עם־הארץ, את כל־הקושרים, על־המלך אמון; וימליכו עם־הארץ את־יאשייהו בנו, תחתיו. {פ}