תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק יג

א וייוועץ דויד, עם־שרי האלפים והמאות--לכל־נגיד. ב ויאמר דויד לכול קהל ישראל, אם־עליכם טוב ומן־יהוה אלוהינו נפרצה נשלחה על־אחינו הנשארים בכול ארצות ישראל, ועימהם הכוהנים והלויים, בערי מגרשיהם; וייקבצו, אלינו. ג ונסבה את־ארון אלוהינו, אלינו: כי־לא דרשנוהו, בימי שאול. ד ויאמרו כל־הקהל, לעשות כן: כי־ישר הדבר, בעיני כל־העם. ה ויקהל דויד את־כל־ישראל, מן־שיחור מצריים ועד־לבוא חמת, להביא את־ארון האלוהים, מקרית יערים. ו ויעל דויד וכל־ישראל בעלתה, אל־קרית יערים אשר ליהודה: להעלות משם, את ארון האלוהים יהוה יושב הכרובים--אשר־נקרא שם. ז וירכיבו את־ארון האלוהים, על־עגלה חדשה, מבית, אבינדב; ועוזא ואחייו, נוהגים בעגלה. ח ודויד וכל־ישראל, משחקים לפני האלוהים--בכל־עוז; ובשירים ובכינורות ובנבלים ובתופים, ובמצלתיים ובחצוצרות. ט ויבואו, עד־גורן כידון; וישלח עוזא את־ידו, לאחוז את־הארון--כי שמטו, הבקר. י וייחר־אף יהוה, בעוזא, ויכהו, על אשר־שלח ידו על־הארון; וימת שם, לפני אלוהים. יא וייחר לדויד, כי־פרץ יהוה פרץ בעוזא; ויקרא למקום ההוא, פרץ עוזא, עד, היום הזה. יב ויירא דויד את־האלוהים, ביום ההוא לאמור: היך אביא אליי, את ארון האלוהים. יג ולא־הסיר דויד את־הארון אליו, אל־עיר דויד; ויטהו, אל־בית עובד־אדום הגיתי. יד ויישב ארון האלוהים עם־בית עובד אדום, בביתו--שלושה חודשים; ויברך יהוה את־בית עובד־אדום, ואת־כל־אשר־לו. {ס}