תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק טז

א ויביאו, את-ארון האלוהים, ויציגו אותו, בתוך האוהל אשר נטה-לו דויד; ויקריבו עולות ושלמים, לפני האלוהים. ב ויכל דויד, מהעלות העולה והשלמים; ויברך את-העם, בשם יהוה. ג ויחלק לכל-איש ישראל, מאיש ועד-אישה--לאיש, כיכר-לחם, ואשפר, ואשישה. ד וייתן לפני ארון יהוה, מן-הלויים--משרתים; ולהזכיר ולהודות ולהלל, ליהוה אלוהי ישראל. {ס} ה אסף הראש, ומשנהו זכריה; יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתיתיה ואליאב ובניהו ועובד אדום ויעיאל, בכלי נבלים ובכינורות, ואסף, במצלתיים משמיע. ו ובניהו ויחזיאל, הכוהנים--בחצוצרות תמיד, לפני ארון ברית-האלוהים. ז ביום ההוא, אז נתן דויד בראש, להודות, ליהוה--ביד-אסף, ואחיו. {ש}

ח הודו ליהוה, קראו בשמו-- {ס} הודיעו בעמים, עלילותיו. {ר}
ט שירו לו, זמרו-לו-- {ס} שיחו, בכל-נפלאותיו. {ר}
י התהללו, בשם קודשו-- {ס} ישמח, לב מבקשי יהוה. {ר}
יא דרשו יהוה, ועוזו-- {ס} בקשו פניו, תמיד. {ר}
יב זכרו, נפלאותיו אשר עשה-- {ס} מופתיו, ומשפטי-פיהו. {ר}
יג זרע, ישראל עבדו-- {ס} בני יעקוב, בחיריו. {ר}
יד הוא, יהוה אלוהינו-- {ס} בכל-הארץ, משפטיו. {ר}
טו זכרו לעולם, בריתו-- {ס} דבר ציווה, לאלף דור. {ר}
טז אשר כרת, את-אברהם-- {ס} ושבועתו, ליצחק. {ר}
יז ויעמידהא ליעקוב, לחוק-- {ס} לישראל, ברית עולם. {ר}
יח לאמור, לך אתן ארץ-כנען-- {ס} חבל, נחלתכם. {ר}
יט בהיותכם, מתי מספר-- {ס} כמעט, וגרים בה. {ר}
כ ויתהלכו, מגוי אל-גוי-- {ס} ומממלכה, אל-עם אחר. {ר}
כא לא-הניח לאיש, לעושקם-- {ס} ויוכח עליהם, מלכים. {ר}
כב אל-תיגעו, במשיחיי-- {ס} ובנביאיי, אל-תרעו. {ר}
{ש}

כג שירו ליהוה, כל-הארץ-- {ס} בשרו מיום-אל-יום, ישועתו. {ר}
כד ספרו בגויים, את-כבודו-- {ס} בכל-העמים, נפלאותיו. {ר}
כה כי גדול יהוה ומהולל, מאוד-- {ס} ונורא הוא, על-כל-אלוהים. {ר}
כו כי כל-אלוהי העמים, אלילים-- {ס} ויהוה, שמיים עשה. {ר}
כז הוד והדר, לפניו-- {ס} עוז וחדווה, במקומו. {ר}
כח הבו ליהוה, משפחות עמים-- {ס} הבו ליהוה, כבוד ועוז. {ר}
כט הבו ליהוה, כבוד שמו; {ס} שאו מנחה, ובואו לפניו-- {ר}
השתחוו ליהוה, בהדרת-קודש. {ס} ל חילו מלפניו, כל-הארץ-- {ר}
אף-תיכון תבל, בל-תימוט. {ס} לא ישמחו השמיים, ותגל הארץ-- {ר}
ויאמרו בגויים, יהוה מלך. {ס} לב ירעם הים, ומלואו-- {ר}
יעלוץ השדה, וכל-אשר-בו. {ס} לג אז ירננו, עצי היער: {ר}
מלפני יהוה--כי-בא, לשפוט את-הארץ. {ס} לד הודו ליהוה, כי טוב-- {ר}
כי לעולם, חסדו. {ס} לה ואמרו--הושיענו אלוהי ישענו, {ר}
וקבצנו והצילנו מן-הגויים: {ס} להודות לשם קודשך, {ר}
להשתבח בתהילתך. {ס} לו ברוך יהוה, אלוהי ישראל-- {ר}
מן-העולם, ועד העולם; ויאמרו כל-העם, אמן-- {ס} והלל, ליהוה. {ר}
{ש}

לז ויעזוב-שם, לפני ארון ברית-יהוה, לאסף, ולאחיו: לשרת לפני הארון, תמיד--לדבר-יום ביומו. לח ועובד אדום ואחיהם, שישים ושמונה; {ס} ועובד אדום בן-ידיתון וחוסה, לשוערים. לט ואת צדוק הכוהן, ואחיו הכוהנים, לפני, משכן יהוה--בבמה, אשר בגבעון. מ להעלות עולות ליהוה על-מזבח העולה, תמיד--לבוקר ולערב; ולכל-הכתוב בתורת יהוה, אשר ציווה על-ישראל. מא ועימהם, הימן וידותון, ושאר הברורים, אשר ניקבו בשמות--להודות, ליהוה, כי לעולם, חסדו. מב ועימהם הימן וידותון חצוצרות ומצלתיים, למשמיעים, וכלי, שיר האלוהים; ובני ידותון, לשער. מג וילכו כל-העם, איש לביתו; וייסוב דויד, לברך את-ביתו. {פ}