תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק טז

א ויביאו, את־ארון האלוהים, ויציגו אותו, בתוך האוהל אשר נטה־לו דויד; ויקריבו עולות ושלמים, לפני האלוהים. ב ויכל דויד, מהעלות העולה והשלמים; ויברך את־העם, בשם יהוה. ג ויחלק לכל־איש ישראל, מאיש ועד־אישה--לאיש, כיכר־לחם, ואשפר, ואשישה. ד וייתן לפני ארון יהוה, מן־הלויים--משרתים; ולהזכיר ולהודות ולהלל, ליהוה אלוהי ישראל. {ס} ה אסף הראש, ומשנהו זכריה; יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתיתיה ואליאב ובניהו ועובד אדום ויעיאל, בכלי נבלים ובכינורות, ואסף, במצלתיים משמיע. ו ובניהו ויחזיאל, הכוהנים--בחצוצרות תמיד, לפני ארון ברית־האלוהים. ז ביום ההוא, אז נתן דויד בראש, להודות, ליהוה--ביד־אסף, ואחיו. {ש}

ח הודו ליהוה, קראו בשמו-- {ס} הודיעו בעמים, עלילותיו. {ר}
ט שירו לו, זמרו־לו-- {ס} שיחו, בכל־נפלאותיו. {ר}
י התהללו, בשם קודשו-- {ס} ישמח, לב מבקשי יהוה. {ר}
יא דרשו יהוה, ועוזו-- {ס} בקשו פניו, תמיד. {ר}
יב זכרו, נפלאותיו אשר עשה-- {ס} מופתיו, ומשפטי־פיהו. {ר}
יג זרע, ישראל עבדו-- {ס} בני יעקוב, בחיריו. {ר}
יד הוא, יהוה אלוהינו-- {ס} בכל־הארץ, משפטיו. {ר}
טו זכרו לעולם, בריתו-- {ס} דבר ציווה, לאלף דור. {ר}
טז אשר כרת, את־אברהם-- {ס} ושבועתו, ליצחק. {ר}
יז ויעמידהא ליעקוב, לחוק-- {ס} לישראל, ברית עולם. {ר}
יח לאמור, לך אתן ארץ־כנען-- {ס} חבל, נחלתכם. {ר}
יט בהיותכם, מתי מספר-- {ס} כמעט, וגרים בה. {ר}
כ ויתהלכו, מגוי אל־גוי-- {ס} ומממלכה, אל־עם אחר. {ר}
כא לא־הניח לאיש, לעושקם-- {ס} ויוכח עליהם, מלכים. {ר}
כב אל־תיגעו, במשיחיי-- {ס} ובנביאיי, אל־תרעו. {ר}
{ש}

כג שירו ליהוה, כל־הארץ-- {ס} בשרו מיום־אל־יום, ישועתו. {ר}
כד ספרו בגויים, את־כבודו-- {ס} בכל־העמים, נפלאותיו. {ר}
כה כי גדול יהוה ומהולל, מאוד-- {ס} ונורא הוא, על־כל־אלוהים. {ר}
כו כי כל־אלוהי העמים, אלילים-- {ס} ויהוה, שמיים עשה. {ר}
כז הוד והדר, לפניו-- {ס} עוז וחדווה, במקומו. {ר}
כח הבו ליהוה, משפחות עמים-- {ס} הבו ליהוה, כבוד ועוז. {ר}
כט הבו ליהוה, כבוד שמו; {ס} שאו מנחה, ובואו לפניו-- {ר}
השתחוו ליהוה, בהדרת־קודש. {ס} ל חילו מלפניו, כל־הארץ-- {ר}
אף־תיכון תבל, בל־תימוט. {ס} לא ישמחו השמיים, ותגל הארץ-- {ר}
ויאמרו בגויים, יהוה מלך. {ס} לב ירעם הים, ומלואו-- {ר}
יעלוץ השדה, וכל־אשר־בו. {ס} לג אז ירננו, עצי היער: {ר}
מלפני יהוה--כי־בא, לשפוט את־הארץ. {ס} לד הודו ליהוה, כי טוב-- {ר}
כי לעולם, חסדו. {ס} לה ואמרו--הושיענו אלוהי ישענו, {ר}
וקבצנו והצילנו מן־הגויים: {ס} להודות לשם קודשך, {ר}
להשתבח בתהילתך. {ס} לו ברוך יהוה, אלוהי ישראל-- {ר}
מן־העולם, ועד העולם; ויאמרו כל־העם, אמן-- {ס} והלל, ליהוה. {ר}
{ש}

לז ויעזוב־שם, לפני ארון ברית־יהוה, לאסף, ולאחיו: לשרת לפני הארון, תמיד--לדבר־יום ביומו. לח ועובד אדום ואחיהם, שישים ושמונה; {ס} ועובד אדום בן־ידיתון וחוסה, לשוערים. לט ואת צדוק הכוהן, ואחיו הכוהנים, לפני, משכן יהוה--בבמה, אשר בגבעון. מ להעלות עולות ליהוה על־מזבח העולה, תמיד--לבוקר ולערב; ולכל־הכתוב בתורת יהוה, אשר ציווה על־ישראל. מא ועימהם, הימן וידותון, ושאר הברורים, אשר ניקבו בשמות--להודות, ליהוה, כי לעולם, חסדו. מב ועימהם הימן וידותון חצוצרות ומצלתיים, למשמיעים, וכלי, שיר האלוהים; ובני ידותון, לשער. מג וילכו כל־העם, איש לביתו; וייסוב דויד, לברך את־ביתו. {פ}