תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק כט

א ויאמר דויד המלך לכל-הקהל, שלמה בני אחד בחר-בו אלוהים נער ורך; והמלאכה גדולה--כי לא לאדם הבירה, כי ליהוה אלוהים. ב וככל-כוחי הכינותי לבית-אלוהיי, הזהב לזהב והכסף לכסף והנחושת לנחושת הברזל לברזל, והעצים, לעצים; אבני-שוהם ומילואים אבני-פוך ורקמה, וכול אבן יקרה ואבני-שיש--לרוב. ג ועוד, ברצותי בבית אלוהיי, יש-לי סגולה, זהב וכסף: נתתי לבית-אלוהיי למעלה, מכל-הכינותי לבית הקודש. ד שלושת אלפים כיכרי זהב, מזהב אופיר; ושבעת אלפים כיכר-כסף מזוקק, לטוח קירות הבתים. ה לזהב לזהב ולכסף לכסף, ולכל-מלאכה ביד חרשים; ומי מתנדב, למלאות ידו היום ליהוה. ו ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל, ושרי האלפים והמאות, ולשרי, מלאכת המלך. ז וייתנו לעבודת בית-האלוהים, זהב כיכרים חמשת-אלפים ואדרכונים ריבוא, וכסף כיכרים עשרת אלפים, ונחושת ריבוא ושמונת אלפים כיכרים; וברזל, מאה-אלף כיכרים. ח והנמצא איתו אבנים, נתנו לאוצר בית-יהוה--על יד-יחיאל, הגרשוני. ט וישמחו העם, על-התנדבם, כי בלב שלם, התנדבו ליהוה; וגם דויד המלך, שמח שמחה גדולה. {פ}

י ויברך דויד את-יהוה, לעיני כל-הקהל; ויאמר דויד, ברוך אתה יהוה אלוהי ישראל אבינו, מעולם, ועד-עולם. יא לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת, והנצח וההוד, כי-כול, בשמיים ובארץ: לך יהוה הממלכה, והמתנשא לכול לראש. יב והעושר והכבוד, מלפניך, ואתה מושל בכול, ובידך כוח וגבורה; ובידך, לגדל ולחזק לכול. יג ועתה אלוהינו, מודים אנחנו לך; ומהללים, לשם תפארתך. יד וכי מי אני, ומי עמי, כי-נעצור כוח, להתנדב כזאת: כי-ממך הכול, ומידך נתנו לך. טו כי-גרים אנחנו לפניך ותושבים, ככל-אבותינו: כצל ימינו על-הארץ, ואין מקוה. טז יהוה אלוהינו--כול ההמון הזה אשר הכינונו, לבנות-לך בית לשם קודשך: מידך הוא, ולך הכול. יז וידעתי אלוהיי--כי אתה בוחן לבב, ומישרים תרצה; אני, ביושר לבבי התנדבתי כל-אלה, ועתה עמך הנמצאו-פה, ראיתי בשמחה להתנדב-לך. יח יהוה, אלוהי אברהם יצחק וישראל אבותינו, שומרה-זאת לעולם, ליצר מחשבות לבב עמך; והכן לבבם, אליך. יט ולשלמה בני, תן לבב שלם, לשמור מצוותיך, עדוותיך וחוקיך; ולעשות הכול, ולבנות הבירה אשר-הכינותי. {פ}

כ ויאמר דויד לכל-הקהל, ברכו-נא את-יהוה אלוהיכם; ויברכו כל-הקהל, ליהוה אלוהי אבותיהם, וייקדו וישתחוו ליהוה, ולמלך. כא ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עולות ליהוה, למוחרת היום ההוא--פרים אלף אילים אלף כבשים אלף, ונסכיהם; וזבחים לרוב, לכל-ישראל. כב ויאכלו וישתו לפני יהוה, ביום ההוא--בשמחה גדולה; וימליכו שנית לשלמה בן-דויד, וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכוהן. כג ויישב שלמה על-כיסא יהוה למלך, תחת-דויד אביו--ויצלח; וישמעו אליו, כל-ישראל. כד וכל-השרים, והגיבורים, וגם, כל-בני המלך דויד--נתנו יד, תחת שלמה המלך. כה ויגדל יהוה את-שלמה למעלה, לעיני כל-ישראל; וייתן עליו, הוד מלכות, אשר לא-היה על-כל-מלך לפניו, על-ישראל. {פ}

כו ודויד, בן-ישי, מלך, על-כל-ישראל. כז והימים, אשר מלך על-ישראל--ארבעים, שנה: בחברון מלך שבע שנים, ובירושלים מלך שלושים ושלוש. כח וימת בשיבה טובה, שבע ימים עושר וכבוד; וימלוך שלמה בנו, תחתיו. כט ודברי דויד המלך, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, על-דברי שמואל הרואה, ועל-דברי נתן הנביא, ועל-דברי גד החוזה. ל עם כל-מלכותו, וגבורתו; והעיתים, אשר עברו עליו ועל-ישראל, ועל, כל-ממלכות הארצות. {פ}