תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק כט

א ויאמר דויד המלך לכל־הקהל, שלמה בני אחד בחר־בו אלוהים נער ורך; והמלאכה גדולה--כי לא לאדם הבירה, כי ליהוה אלוהים. ב וככל־כוחי הכינותי לבית־אלוהיי, הזהב לזהב והכסף לכסף והנחושת לנחושת הברזל לברזל, והעצים, לעצים; אבני־שוהם ומילואים אבני־פוך ורקמה, וכול אבן יקרה ואבני־שיש--לרוב. ג ועוד, ברצותי בבית אלוהיי, יש־לי סגולה, זהב וכסף: נתתי לבית־אלוהיי למעלה, מכל־הכינותי לבית הקודש. ד שלושת אלפים כיכרי זהב, מזהב אופיר; ושבעת אלפים כיכר־כסף מזוקק, לטוח קירות הבתים. ה לזהב לזהב ולכסף לכסף, ולכל־מלאכה ביד חרשים; ומי מתנדב, למלאות ידו היום ליהוה. ו ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל, ושרי האלפים והמאות, ולשרי, מלאכת המלך. ז וייתנו לעבודת בית־האלוהים, זהב כיכרים חמשת־אלפים ואדרכונים ריבוא, וכסף כיכרים עשרת אלפים, ונחושת ריבוא ושמונת אלפים כיכרים; וברזל, מאה־אלף כיכרים. ח והנמצא איתו אבנים, נתנו לאוצר בית־יהוה--על יד־יחיאל, הגרשוני. ט וישמחו העם, על־התנדבם, כי בלב שלם, התנדבו ליהוה; וגם דויד המלך, שמח שמחה גדולה. {פ}

י ויברך דויד את־יהוה, לעיני כל־הקהל; ויאמר דויד, ברוך אתה יהוה אלוהי ישראל אבינו, מעולם, ועד־עולם. יא לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת, והנצח וההוד, כי־כול, בשמיים ובארץ: לך יהוה הממלכה, והמתנשא לכול לראש. יב והעושר והכבוד, מלפניך, ואתה מושל בכול, ובידך כוח וגבורה; ובידך, לגדל ולחזק לכול. יג ועתה אלוהינו, מודים אנחנו לך; ומהללים, לשם תפארתך. יד וכי מי אני, ומי עמי, כי־נעצור כוח, להתנדב כזאת: כי־ממך הכול, ומידך נתנו לך. טו כי־גרים אנחנו לפניך ותושבים, ככל־אבותינו: כצל ימינו על־הארץ, ואין מקוה. טז יהוה אלוהינו--כול ההמון הזה אשר הכינונו, לבנות־לך בית לשם קודשך: מידך הוא, ולך הכול. יז וידעתי אלוהיי--כי אתה בוחן לבב, ומישרים תרצה; אני, ביושר לבבי התנדבתי כל־אלה, ועתה עמך הנמצאו־פה, ראיתי בשמחה להתנדב־לך. יח יהוה, אלוהי אברהם יצחק וישראל אבותינו, שומרה־זאת לעולם, ליצר מחשבות לבב עמך; והכן לבבם, אליך. יט ולשלמה בני, תן לבב שלם, לשמור מצוותיך, עדוותיך וחוקיך; ולעשות הכול, ולבנות הבירה אשר־הכינותי. {פ}

כ ויאמר דויד לכל־הקהל, ברכו־נא את־יהוה אלוהיכם; ויברכו כל־הקהל, ליהוה אלוהי אבותיהם, וייקדו וישתחוו ליהוה, ולמלך. כא ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עולות ליהוה, למוחרת היום ההוא--פרים אלף אילים אלף כבשים אלף, ונסכיהם; וזבחים לרוב, לכל־ישראל. כב ויאכלו וישתו לפני יהוה, ביום ההוא--בשמחה גדולה; וימליכו שנית לשלמה בן־דויד, וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכוהן. כג ויישב שלמה על־כיסא יהוה למלך, תחת־דויד אביו--ויצלח; וישמעו אליו, כל־ישראל. כד וכל־השרים, והגיבורים, וגם, כל־בני המלך דויד--נתנו יד, תחת שלמה המלך. כה ויגדל יהוה את־שלמה למעלה, לעיני כל־ישראל; וייתן עליו, הוד מלכות, אשר לא־היה על־כל־מלך לפניו, על־ישראל. {פ}

כו ודויד, בן־ישי, מלך, על־כל־ישראל. כז והימים, אשר מלך על־ישראל--ארבעים, שנה: בחברון מלך שבע שנים, ובירושלים מלך שלושים ושלוש. כח וימת בשיבה טובה, שבע ימים עושר וכבוד; וימלוך שלמה בנו, תחתיו. כט ודברי דויד המלך, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, על־דברי שמואל הרואה, ועל־דברי נתן הנביא, ועל־דברי גד החוזה. ל עם כל־מלכותו, וגבורתו; והעיתים, אשר עברו עליו ועל־ישראל, ועל, כל־ממלכות הארצות. {פ}