תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק ל

א וישלח יחזקייהו על-כל-ישראל ויהודה, וגם-איגרות כתב על-אפריים ומנשה, לבוא לבית-יהוה, בירושלים--לעשות פסח, ליהוה אלוהי ישראל. ב וייוועץ המלך ושריו וכל-הקהל, בירושלים, לעשות הפסח, בחודש השני. ג כי לא יכלו לעשותו, בעת ההיא: כי הכוהנים לא-התקדשו למדיי, והעם לא-נאספו לירושלים. ד ויישר הדבר, בעיני המלך, ובעיני, כל-הקהל. ה ויעמידו דבר, להעביר קול בכל-ישראל מבאר-שבע ועד-דן--לבוא לעשות פסח ליהוה אלוהי-ישראל, בירושלים: כי לא לרוב עשו, ככתוב. ו וילכו הרצים באיגרות מיד המלך ושריו, בכל-ישראל ויהודה, וכמצות המלך, לאמור: בני ישראל, שובו אל-יהוה אלוהי אברהם יצחק וישראל, וישוב אל-הפליטה, הנשארת לכם מכף מלכי אשור. ז ואל-תהיו, כאבותיכם וכאחיכם, אשר מעלו, ביהוה אלוהי אבותיהם; וייתנם לשמה, כאשר אתם רואים. ח עתה, אל-תקשו עורפכם כאבותיכם: תנו-יד ליהוה, ובואו למקדשו אשר הקדיש לעולם, ועבדו את-יהוה אלוהיכם, וישוב מכם חרון אפו. ט כי בשובכם על-יהוה, אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם, ולשוב, לארץ הזאת: כי-חנון ורחום, יהוה אלוהיכם, ולא-יסיר פנים מכם, אם-תשובו אליו. {ס} י ויהיו הרצים עוברים מעיר לעיר, בארץ-אפריים ומנשה--ועד-זבולון; ויהיו משחיקים עליהם, ומלעיגים בם. יא אך-אנשים מאשר ומנשה, ומזבולון--נכנעו, ויבואו לירושלים. יב גם ביהודה, הייתה יד האלוהים, לתת להם, לב אחד: לעשות מצות המלך, והשרים--בדבר יהוה. יג וייאספו ירושלים עם-רב, לעשות את-חג המצות בחודש השני--קהל, לרוב מאוד. יד ויקומו--ויסירו את-המזבחות, אשר בירושלים; ואת כל-המקטרות הסירו, וישליכו לנחל קדרון. טו וישחטו הפסח, בארבעה עשר לחודש השני; והכוהנים והלויים נכלמו ויתקדשו, ויביאו עולות בית יהוה. טז ויעמדו על-עומדם כמשפטם, כתורת משה איש-האלוהים; הכוהנים זורקים את-הדם, מיד הלויים. יז כי-רבת בקהל, אשר לא-התקדשו; והלויים על-שחיטת הפסחים, לכול לא טהור--להקדיש, ליהוה. יח כי מרבית העם רבת מאפריים ומנשה יששכר וזבולון, לא היטהרו--כי-אכלו את-הפסח, בלא ככתוב: כי התפלל יחזקייהו עליהם לאמור, יהוה הטוב יכפר בעד. יט כל-לבבו הכין, לדרוש האלוהים יהוה אלוהי אבותיו; ולא, כטוהרת הקודש. {ס} כ וישמע יהוה אל-יחזקייהו, וירפא את-העם. {ס} כא ויעשו בני-ישראל הנמצאים בירושלים את-חג המצות, שבעת ימים--בשמחה גדולה; ומהללים ליהוה יום ביום הלויים והכוהנים, בכלי-עוז--ליהוה. {ס} כב וידבר יחזקייהו, על-לב כל-הלויים--המשכילים שכל-טוב, ליהוה; ויאכלו את-המועד, שבעת הימים, מזבחים זבחי שלמים, ומתוודים ליהוה אלוהי אבותיהם. {ס} כג וייוועצו, כל-הקהל, לעשות, שבעת ימים אחרים; ויעשו שבעת-ימים, שמחה. כד כי חזקייהו מלך-יהודה הרים לקהל אלף פרים, ושבעת אלפים צאן, {ס} והשרים הרימו לקהל פרים אלף, וצאן עשרת אלפים; ויתקדשו כוהנים, לרוב. כה וישמחו כל-קהל יהודה, והכוהנים והלויים, וכל-הקהל, הבאים מישראל; והגרים, הבאים מארץ ישראל, והיושבים, ביהודה. כו ותהי שמחה-גדולה, בירושלים: כי מימי שלמה בן-דויד, מלך ישראל, לא כזאת, בירושלים. {ס} כז ויקומו הכוהנים הלויים, ויברכו את-העם, ויישמע, בקולם; ותבוא תפילתם למעון קודשו, לשמיים. {פ}