תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק יא

א וייקבצו כל־ישראל אל־דויד, חברונה לאמור: הנה עצמך ובשרך, אנחנו. ב גם־תמול גם־שלשום, גם בהיות שאול מלך--אתה המוציא והמביא, את־ישראל; ויאמר יהוה אלוהיך לך, אתה תרעה את־עמי את־ישראל, ואתה תהיה נגיד, על עמי ישראל. ג ויבואו כל־זקני ישראל אל־המלך, חברונה, ויכרות להם דויד ברית בחברון, לפני יהוה; וימשחו את־דויד למלך על־ישראל, כדבר יהוה ביד־שמואל. {ס} ד וילך דויד וכל־ישראל ירושלים, היא יבוס; ושם, היבוסי, יושבי, הארץ. ה ויאמרו יושבי יבוס, לדויד, לא תבוא, הנה; וילכוד דויד את־מצודת ציון, היא עיר דויד. ו ויאמר דויד--כל־מכה יבוסי בראשונה, יהיה לראש ולשר; ויעל בראשונה יואב בן־צרויה, ויהי לראש. ז ויישב דויד, במצד; על־כן קראו־לו, עיר דויד. ח וייבן העיר מסביב, מן־המילוא ועד־הסביב; ויואב, יחייה את־שאר העיר. ט וילך דויד, הלוך וגדול; ויהוה צבאות, עימו. {פ}

י ואלה ראשי הגיבורים אשר לדויד, המתחזקים עימו במלכותו עם־כל־ישראל להמליכו--כדבר יהוה, על־ישראל. {ס} יא ואלה מספר הגיבורים, אשר לדויד: ישובעם בן־חכמוני, ראש השלישים--הוא־עורר את־חניתו על־שלוש־מאות חלל, בפעם אחת. יב ואחריו אלעזר בן־דודו, האחוחי; הוא, בשלושה הגיבורים. יג הוא־היה עם־דויד בפס דמים, והפלשתים נאספו־שם למלחמה, ותהי חלקת השדה, מלאה שעורים; והעם נסו, מפני פלשתים. יד ויתייצבו בתוך־החלקה ויצילוה, ויכו את־פלשתים; ויושע יהוה, תשועה גדולה. טו ויירדו שלושה מן־השלושים ראש על־הצור, אל־דויד--אל־מערת, עדולם; ומחנה פלשתים, חונה בעמק רפאים. טז ודויד, אז במצודה; ונציב פלשתים, אז בבית לחם. יז ויתאו דויד, ויאמר: מי ישקני מים, מבור בית־לחם אשר בשער. יח ויבקעו השלושה במחנה פלשתים, וישאבו־מים מבור בית־לחם אשר בשער, וישאו, ויביאו אל־דויד; ולא־אבה דויד לשתותם, וינסך אותם ליהוה. יט ויאמר חלילה לי מאלוהיי מעשות זאת, הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום, ולא אבה, לשתותם; אלה עשו, שלושת הגיבורים. כ ואבשי אחי־יואב, הוא היה ראש השלושה, והוא עורר את־חניתו, על־שלוש מאות חלל; ולו־שם, בשלושה. כא מן־השלושה בשניים נכבד, ויהי להם לשר; ועד־השלושה, לא־בא. {ס} כב בניה בן־יהוידע בן־איש־חיל רב־פעלים, מן־קבצאל; הוא הכה, את שני אריאל מואב, והוא ירד והכה את־הארי בתוך הבור, ביום השלג. כג והוא־הכה את־האיש המצרי איש מידה חמש באמה, וביד המצרי חנית כמנור אורגים, ויירד אליו, בשבט; ויגזול את־החנית מיד המצרי, ויהרגהו בחניתו. כד אלה עשה, בניהו בן־יהוידע; ולו־שם, בשלושה הגיבורים. כה מן־השלושים, הנו נכבד הוא, ואל־השלושה, לא־בא; וישימהו דויד, על־משמעתו. {ס} כו וגיבורי, החיילים: עשהאל {ר}
אחי יואב, {ס} אלחנן בן־דודו מבית לחם. {ס} כז שמות, {ר}
ההרורי, {ס} חלץ, הפלוני. {ס} כח עירא בן־עיקש {ר}
התקועי, {ס} אביעזר הענתותי. {ס} כט סיבכיי, {ר}
החושתי, {ס} עיליי, האחוחי. {ס} ל מהריי, {ר}
הנטופתי, {ס} חלד בן־בענה, הנטופתי. {ס} לא איתיי {ר}
בן־ריביי, מגבעת בני בנימין, {ס} בניה, הפרעתוני. {ס} לב חוריי {ר}
מנחלי געש, {ס} אביאל הערבתי. {ס} לג עזמוות, {ר}
הבחרומי, {ס} אליחבא, השעלבוני. {ס} לד בני, השם {ר}
הגיזוני, {ס} יונתן בן־שגה, ההררי. {ס} לה אחיאם {ר}
בן־שכר ההררי, {ס} אליפל בן־אור. {ס} לו חפר, המכרתי, {ר}
אחייה, הפלוני. {ס} לז חצרו, הכרמלי, {ס} נעריי, {ר}
בן־אזביי. {ס} לח יואל אחי נתן, {ס} מבחר בן- {ר}
הגרי. {ס} לט צלק, העמוני; נחריי, הברותי, נושא, כלי יואב בן- {ר}
צרויה. {ס} מ עירא, היתרי, {ס} גרב, היתרי. {ס} מא אורייה, {ר}
החיתי, {ס} זבד, בן־אחליי. {ס} מב עדינא בן־שיזא הראובני, {ר}
ראש לראובני--ועליו שלושים. {ס} מג חנן, בן־מעכה, ויושפט, {ר}
המתני. {ס} מד עוזייא, העשתרתי; {ס} שמע, ויעיאל, {ר}
בני, חותם הערוערי. {ס} מה ידיעאל, בן־שמרי, ויוחא אחיו, {ר}
התיצי. {ס} מו אליאל, המחווים, ויריביי ויושוויה, בני אלנעם; {ס} ויתמה, {ר}
המואבי. מז אליאל ועובד, {ס} ויעשיאל המצוביה. {פ}